Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 14

Lernen

   

1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃

3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃

4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃

5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃

7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃

8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃

10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃

12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃

14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃

15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃

16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃

17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃

18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃

22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃

24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #1701

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

1701. And there came one that had escaped, and told Abram the Hebrew. That this signifies that the Lord perceived from His interior man, is evident from the signification of “Abram the Hebrew,” as being the interior man conjoined with the internal, explained just below. And as in the internal sense these things are predicated of the Lord, and the historicals are representative, it is evident that the coming of one who had escaped, and his telling, signifies nothing else than that the Lord perceived. The interior man perceives what is going on in the external man just as if one were to tell it. The Lord, who had a perception of all things that were taking place, knew very clearly the quality and the source of all that took place in connection with Himself, as for example if anything of evil were taking possession of the affections of His external man, or anything of falsity of its thoughts, He could not but know what it was, and whence; and also what evil spirits were exciting the evil and the falsity; and how they were exciting them, besides other things; for such things, and others beyond number, are not concealed from the angels, and scarcely from men who have celestial perception, still less from the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org