Die Bibel

 

Bereshit 17

Lernen

   

1 וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃

2 וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אֹותְךָ בִּמְאֹד מְאֹד׃

3 וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתֹּו אֱלֹהִים לֵאמֹר׃

4 אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמֹון גֹּויִם׃

5 וְלֹא־יִקָּרֵא עֹוד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב־הֲמֹון גֹּויִם נְתַתִּיךָ׃

6 וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגֹויִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ׃

7 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עֹולָם לִהְיֹות לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ׃

8 וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲכָ* אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עֹולָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃

9 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם׃

10 זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמֹּול לָכֶם כָּל־זָכָר׃

11 וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאֹות בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם׃

12 וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמֹּול לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת־כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן־נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא׃

13 הִמֹּול יִמֹּול יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עֹולָם׃

14 וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמֹּול אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתֹו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת־בְּרִיתִי הֵפַר׃ ס

15 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ׃

16 וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגֹויִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃

17 וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל־פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבֹּו הַלְּבֶן מֵאָה־שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם־שָׂרָה הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד׃

18 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׃

19 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמֹו יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתֹּו לִבְרִית עֹולָם לְזַרְעֹו אַחֲרָיו׃

20 וּלְיִשְׁמָעֵאל* שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתֹו וְהִפְרֵיתִי אֹתֹו וְהִרְבֵּיתִי אֹתֹו בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יֹולִיד וּנְתַתִּיו לְגֹוי גָּדֹול׃

21 וְאֶת־בְּרִיתִי אָקִים אֶת־יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמֹּועֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת׃

22 וַיְכַל לְדַבֵּר אִתֹּו וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם׃

23 וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנֹו וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתֹו וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפֹּו כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתֹּו אֱלֹהִים׃

24 וְאַבְרָהָם בֶּן־תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלֹו בְּשַׂר עָרְלָתֹו׃

25 וְיִשְׁמָעֵאל בְּנֹו בֶּן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלֹו אֵת בְּשַׂר עָרְלָתֹו׃

26 בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה נִמֹּול אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנֹו׃

27 וְכָל־אַנְשֵׁי בֵיתֹו יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת־כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן־נֵכָר נִמֹּלוּ אִתֹּו׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #2098

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

2098. And God went up from over Abraham. That this signifies the Lord’s entrance into the former state, follows from what has been said, and therefore without explication. That during His life in the world the Lord had two states, one of humiliation, and the other of glorification, has been shown before (n. 1603, 2033); and as He had two states, it is evident that He had two states of perception. He was in a state of glorification, that is, of union of the Human with the Divine, when He perceived the things that are contained in the internal sense of this chapter up to this point; but that He was no longer in such perception is expressed by the words, “He left off speaking with him, and God went up from over Abraham.”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.