Die Bibel

 

Shemot 13

Lernen

   

1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

2 קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכֹור פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא׃

3 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכֹור אֶת־הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃

4 הַיֹּום אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃

5 וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃

6 שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה׃

7 מַצֹּות יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ׃

8 וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃

9 וְהָיָה לְךָ לְאֹות עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרֹון בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תֹּורַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הֹוצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם׃

10 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמֹועֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃ ס

11 וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ׃

12 וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּטֶר־רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל־פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה׃

13 וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתֹּו וְכֹל בְּכֹור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃

14 וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃

15 וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד־בְּכֹור בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכֹור בָּנַי אֶפְדֶּה׃

16 וְהָיָה לְאֹות עַל־יָדְכָה וּלְטֹוטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם׃ ס

17 וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרֹוב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה׃

18 וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

19 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף עִמֹּו כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם׃

20 וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר׃

21 וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יֹוםָם בְּעַמּוּד עָןָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יֹוםָם וָלָיְלָה׃

22 לֹא־יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָןָן יֹוםָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #8070

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

8070. And thou shalt keep this statute at the set time from year to year. That this signifies that this law of order must be in this state continually, is evident from the signification of “statute,” as being a law of order (see n. 7884, 7995); from the signification of “time,” as being state (n. 2625, 2788, 2837, 3254, 3356, 3404, 3827, 3938, 4814, 4882, 4901, 4916, 6110, 7381); hence “at the set time” denotes in this state; and from the signification of “year,” as being an entire period from beginning to end (n. 2906); thus “from year to year” denotes continually.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #5415

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

5415. For the famine was in the land of Canaan. That this signifies that there was desolation as to the things of the church in the natural, is evident from the signification of “famine,” as being a lack of knowledges, and the consequent desolation (see n. 3364, 5277, 5279, 5281, 5300, 5349, 5360, 5376); and from the signification of the “land of Canaan,” as being the church (n. 3686, 3705, 4447); and because it is the church, it is also that which is of the church. Hence it is that by the “famine being in the land of Canaan” is signified desolation as to the things of the church. That the desolation was in the natural, is because these things are predicated of the sons of Jacob, by whom are signified the things of the external church (n. 5409), consequently those of the church in the natural.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.