¹ וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמֹות וַתִּתְפָּעֶם רוּחֹו וּשְׁנָתֹו נִהְיְתָה עָלָיו׃

² וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃

³ וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלֹום חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת־הַחֲלֹום׃

⁴ וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא [כ= לְעַבְדַּיִךְ] [ק= לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא׃

⁵ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר [כ= לְכַשְׂדָּיֵא] [ק= לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֹודְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכֹון נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן׃

⁶ וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֹן מַתְּןָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי׃

⁷ עֲנֹו תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדֹוהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה׃

⁸ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתֹון דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא׃

⁹ דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהֹודְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָתְכֹון וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה [כ= הַזְמִנְתּוּן] [ק= הִזְדְּמִנְתּוּן] לְמֵאמַר קָדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי׃

¹⁰ עֲנֹו [כ= כַשְׂדָּיֵא] [ק= כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא־אִיתַי אֲנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל־חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי׃

¹¹ וּמִלְּתָא דִי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהֹון עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתֹוהִי׃

¹² כָּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהֹובָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל׃

¹³ וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעֹו דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי לְהִתְקְטָלָה׃ ף

¹⁴ בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל* הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיֹוךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל׃

¹⁵ עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיֹוךְ שַׁלִּיטָא דִי־מַלְכָּא עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הֹודַע אַרְיֹוךְ לְדָנִיֵּאל׃

¹⁶ וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן־לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ ף

¹⁷ אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרֹוהִי מִלְּתָא הֹודַע׃

¹⁸ וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא* עַל־רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל׃

¹⁹ אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי־לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא׃

²⁰ עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי־אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן־עָלְמָא וְעַד־עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ־הִיא׃

²¹ וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה׃

²² הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשֹׁוכָא [כ= וּנְהִירָא] [ק= וּנְהֹורָא] עִמֵּהּ שְׁרֵא׃

²³ לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהֹודֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הֹודַעְתַּנִי דִּי־בְעֵינָא מִנָּךְ דִּי־מִלַּת מַלְכָּא הֹודַעְתֶּנָא׃

²⁴ כָּל־קֳבֵל דְּנָה דָּנִיֵּאל עַל עַל־אַרְיֹוךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהֹובָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר־לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל־תְּהֹובֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא׃ ס

²⁵ אֱדַיִן אַרְיֹוךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר־לֵהּ דִּי־הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודַע׃

²⁶ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר [כ= הַאִיתַיִךְ] [ק= הַאִיתָךְ] כָּהֵל לְהֹודָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ׃

²⁷ עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָה דִּי־מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃

²⁸ בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהֹודַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יֹומַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הוּא׃ ף

²⁹ [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא רַעְיֹונָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הֹודְעָךְ מָה־דִי לֶהֱוֵא׃

³⁰ וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל־דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודְעוּן וְרַעְיֹונֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע׃

³¹ [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִיל׃

³² הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי־דְהַב טָב חֲדֹוהִי וּדְרָעֹוהִי דִּי כְסַף מְעֹוהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ׃

³³ שָׁקֹוהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלֹוהִי [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵין] דִּי פַרְזֶל [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] דִּי חֲסַף׃

³⁴ חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלֹוהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמֹּון׃

³⁵ בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲוֹו כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט וּנְשָׂא הִמֹּון רוּחָא וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהֹון וְאַבְנָא דִּי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָא׃

³⁶ דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם־מַלְכָּא׃

³⁷ [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב־לָךְ׃

³⁸ וּבְכָל־דִּי [כ= דָאֲרִין] [ק= דָיְרִין] בְּנֵי־אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעֹוף־שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהֹון [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ]־הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא׃

³⁹ וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ [כ= תְלִיתָיָא] [ק= תְלִיתָאָה] אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל־אַרְעָא׃

⁴⁰ וּמַלְכוּ [כ= רְבִיעָיָה] [ק= רְבִיעָאָה] תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כָּל־קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּכְפַרְזְלָא דִּי־מְרָעַע כָּל־אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹעַ׃

⁴¹ וְדִי־חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵנ*] חֲסַף דִּי־פֶחָר [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן־נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא־בַהּ כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא׃

⁴² וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵין] פַּרְזֶל [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] חֲסַף מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָה׃

⁴³ [כ= דִי] [ק= וְדִי] חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָא־לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם־דְּנָה הֵא־כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם־חַסְפָּא׃

⁴⁴ וּבְיֹומֵיהֹון דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא׃

⁴⁵ כָּל־קֳבֵל דִּי־חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הֹודַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ׃ ף

⁴⁶ בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל־אַנְפֹּוהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ׃

⁴⁷ עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן־קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכֹון הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה׃

⁴⁸ אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּןָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל וְרַב־סִגְנִין עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל׃

⁴⁹ וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן־מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא׃ ף

¹ Yahweh said to Moses, "Chisel two stone tablets like the first: and I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you broke.

² Be ready by the morning, and come up in the morning to Mount Sinai, and present yourself there to me on the top of the mountain.

³ No one shall come up with you; neither let anyone be seen throughout all the mountain; neither let the flocks nor herds feed before that mountain."

⁴ He chiseled two tablets of stone like the first; and Moses rose up early in the morning, and went up to Mount Sinai, as Yahweh had commanded him, and took in his hand two stone tablets.

⁵ Yahweh descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of Yahweh.

⁶ Yahweh passed by before him, and proclaimed, "Yahweh! Yahweh, a merciful and gracious God, slow to anger, and abundant in loving kindness and truth,

⁷ keeping loving kindness for thousands, forgiving iniquity and disobedience and sin; and that will by no means clear the guilty, visiting the iniquity of the fathers on the children, and on the children's children, on the third and on the fourth generation."

⁸ Moses hurried and bowed his head toward the earth, and worshiped.

⁹ He said, "If now I have found favor in your sight, Lord, please let the Lord go in the midst of us; although this is a stiff-necked people; pardon our iniquity and our sin, and take us for your inheritance."

¹⁰ He said, "Behold, I make a covenant: before all your people I will do marvels, such as have not been worked in all the earth, nor in any nation; and all the people among which you are shall see the work of Yahweh; for it is an awesome thing that I do with you.

¹¹ Observe that which I command you this day. Behold, I drive out before you the Amorite, the Canaanite, the Hittite, the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite.

¹² Be careful, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you are going, lest it be for a snare in the midst of you:

¹³ but you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and you shall cut down their Asherim;

¹⁴ for you shall worship no other god: for Yahweh, whose name is Jealous, is a jealous God.

¹⁵ "Don't make a covenant with the inhabitants of the land, lest they play the prostitute after their gods, and sacrifice to their gods, and one call you and you eat of his sacrifice;

¹⁶ and you take of their daughters to your sons, and their daughters play the prostitute after their gods, and make your sons play the prostitute after their gods.

¹⁷ "You shall make no cast idols for yourselves.

¹⁸ "You shall keep the feast of unleavened bread. Seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, at the time appointed in the month Abib; for in the month Abib you came out from Egypt.

¹⁹ "All that opens the womb is mine; and all your livestock that is male, the firstborn of cow and sheep.

²⁰ The firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb: and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. No one shall appear before me empty.

²¹ "Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest: in plowing time and in harvest you shall rest.

²² "You shall observe the feast of weeks with the first fruits of wheat harvest, and the feast of harvest at the year's end.

²³ Three times in the year all your males shall appear before the Lord Yahweh, the God of Israel.

²⁴ For I will drive out nations before you and enlarge your borders; neither shall any man desire your land when you go up to appear before Yahweh, your God, three times in the year.

²⁵ "You shall not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the sacrifice of the feast of the Passover be left to the morning.

²⁶ "You shall bring the first of the first fruits of your ground to the house of Yahweh your God. "You shall not boil a young goat in its mother's milk."

²⁷ Yahweh said to Moses, "Write you these words: for in accordance with these words I have made a covenant with you and with Israel."

²⁸ He was there with Yahweh forty days and forty nights; he neither ate bread, nor drank water. He wrote on the tablets the words of the covenant, the ten commandments.

²⁹ It happened, when Moses came down from Mount Sinai with the two tablets of the testimony in Moses' hand, when he came down from the mountain, that Moses didn't know that the skin of his face shone by reason of his speaking with him.

³⁰ When Aaron and all the children of Israel saw Moses, behold, the skin of his face shone; and they were afraid to come near him.

³¹ Moses called to them, and Aaron and all the rulers of the congregation returned to him; and Moses spoke to them.

³² Afterward all the children of Israel came near, and he gave them all of the commandments that Yahweh had spoken with him on Mount Sinai.

³³ When Moses was done speaking with them, he put a veil on his face.

³⁴ But when Moses went in before Yahweh to speak with him, he took the veil off, until he came out; and he came out, and spoke to the children of Israel that which he was commanded.

³⁵ The children of Israel saw Moses' face, that the skin of Moses' face shone: and Moses put the veil on his face again, until he went in to speak with him.