¹ וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

² זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה לאמר דבר אל־בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין־בה מום אשר לא־עלה עליה על׃

³ ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל־מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃

⁴ ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים׃

⁵ ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף׃

⁶ ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל־תוך שרפת הפרה׃

⁷ וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל־המחנה וטמא הכהן עד־הערב׃

⁸ והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד־הערב׃

⁹ ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃

¹⁰ וכבס האסף את־אפר הפרה את־בגדיו וטמא עד־הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃

¹¹ הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים׃

¹² הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃

¹³ כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃

¹⁴ זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשר באהל יטמא שבעת ימים׃

¹⁵ וכל כלי פתוח אשר אין־צמיד פתיל עליו טמא הוא׃

¹⁶ וכל אשר־יגע על־פני השדה בחלל־חרב או במת או־בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃

¹⁷ ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל־כלי׃

¹⁸ ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על־האהל ועל־כל־הכלים ועל־הנפשות אשר היו־שם ועל־הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃

¹⁹ והזה הטהר על־הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃

²⁰ ואיש אשר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את־מקדש יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא׃

²¹ והיתה להם לחקת עולם ומזה מי־הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד־הערב׃

²² וכל אשר־יגע־בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד־הערב׃ ף

¹ ונפש כי־תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃

² והביאה אל־בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל־לבנתה והקטיר הכהן את־אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

³ והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ ס

⁴ וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ ס

⁵ ואם־מנחה על־המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃

⁶ פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ ס

⁷ ואם־מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃

⁸ והבאת את־המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה אל־המזבח׃

⁹ והרים הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁰ והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃

¹¹ כל־המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל־שאר וכל־דבש לא־תקטירו ממנו אשה ליהוה׃

¹² קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל־המזבח לא־יעלו לריח ניחח׃

¹³ וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח׃ ס

¹⁴ ואם־תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃

¹⁵ ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃

¹⁶ והקטיר הכהן את־אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל־לבנתה אשה ליהוה׃ ף