¹ ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם׃

² וגם את־אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃

³ ושמרו משמרתך ומשמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדש ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃

⁴ ונלוו עליך ושמרו את־משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃

⁵ ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישראל׃

⁶ ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃

⁷ ואתה ובניך אתך תשמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃ ס

⁸ וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם׃

⁹ זה־יהיה לך מקדש הקדשים מן־האש כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשםם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃

¹⁰ בקדש הקדשים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדש יהיה־לך׃

¹¹ וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃

¹² כל חלב יצהר וכל־חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר־יתנו ליהוה לך נתתים׃

¹³ בכורי כל־אשר בארצם אשר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃

¹⁴ כל־חרם בישראל לך יהיה׃

¹⁵ כל־פטר רחם לכל־בשר אשר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃

¹⁶ ופדויו מבן־חדש תפדה בערךך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃

¹⁷ אך בכור־שור או־בכור כשב או־בכור עז לא תפדה קדש הם את־דםם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃

¹⁸ ובשרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃

¹⁹ כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני־ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃

²⁰ ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ ס

²¹ ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃

²² ולא־יקרבו עוד בני ישראל אל־אהל מועד לשאת חטא למות׃

²³ ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃

²⁴ כי את־מעשר בני־ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ ף

²⁵ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²⁶ ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישראל את־המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן־המעשר׃

²⁷ ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃

²⁸ כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃

²⁹ מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשו ממנו׃

³⁰ ואמרת אלהם בהריםכם את־חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃

³¹ ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃

³² ולא־תשאו עליו חטא בהריםכם את־חלבו ממנו ואת־קדשי בני־ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ ף

¹ ויקרא אל־משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי־יקריב םכם קרבן ליהוה מן־הבהמה מן־הבקר ומן־הצאן תקריבו את־קרבנכם׃

³ אם־עלה קרבנו מן־הבקר זכר תמים יקריבנו אל־פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

⁴ וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃

⁵ ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד׃

⁶ והפשיט את־העלה ונתח אתה לנתחיה׃

⁷ ונתנו בני אהרן הכהן אש על־המזבח וערכו עצים על־האש׃

⁸ וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את־הראש ואת־הפדר על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

⁹ וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את־הכל המזבחה עלה אשה ריח־ניחוח ליהוה׃ ס

¹⁰ ואם־מן־הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃

¹¹ ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב׃

¹² ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו ואת־פדרו וערך הכהן אתם על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

¹³ והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את־הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ף

¹⁴ ואם מן־העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן־התרים או מן־בני היונה את־קרבנו׃

¹⁵ והקריבו הכהן אל־המזבח ומלק את־ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃

¹⁶ והסיר את־מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל־מקום הדשן׃

¹⁷ ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על־העצים אשר על־האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ס