Die Bibel

 

Bereshit 34

Lernen

   

1 ותצא דינה בת־לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

2 וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

3 ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער׃

4 ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה׃

5 ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם׃

6 ויצא חמור אבי־שכם אל־יעקב לדבר אתו׃

7 ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה׃

8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו־לנו ואת־בנתינו תקחו לכם׃

10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

11 ויאמר שכם אל־אביה ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה׃

13 ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו׃

15 אך־בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל־זכר׃

16 ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

17 ואם־לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את־בתנו והלכנו׃

18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן־חמור׃

19 ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

20 ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר׃

21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם׃

22 אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־זכר כאשר הם נמלים׃

23 מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

24 וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־יצאי שער עירו׃

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר׃

26 ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו׃

27 בני יעקב באו על־החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

28 את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו׃

29 ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית׃

30 ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

31 ויאמרו הכזונה יעשה את־אחותנו׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4431

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4431. The son of Hamor the Hivite. That this signifies from the ancients, is evident from the signification of a “son,” who here is Shechem, as being interior truth, of which just above (that a “son” denotes truth see n. 489, 491, 533, 1147, 2623, 3373, 4257); and from the representation of Hamor, as being the father of this truth, thus meaning from the ancients; for the truth that was interior in the representatives and rituals emanated from the church of ancient time. For this reason Hamor is also named “the Hivite,” for the Hivite nation was that by which such truth among the ancients was signified, because the Hivites had been in such truth from ancient time, and hence it is that Hamor is here called “the Hivite.” For by all the nations in the land of Canaan some good or truth of the church of ancient time was signified, because the Most Ancient Church, which was celestial, was there (n. 4116). But afterwards these nations, like all the other nations among whom the church had been, turned aside to things idolatrous, and therefore by the same nations idolatries also are signified. Yet because the Hivites had from ancient time signified interior truth, and because they were one of the better disposed nations, with whom iniquity was not so far consummated (that is, the truth of the church was not so far extinguished as with others), the Gibeonite Hivites were of the Lord’s providence preserved, by means of a covenant made with them by Joshua and the princes (Josh. 9:15). That they were Hivites may be seen in Joshua 9:7; 11:19. From all that has been said it is now evident whence it is that interior truth from the ancients is signified by “Shechem the son of Hamor the Hivite.”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.