Die Bibel

 

Bereshit 32

Lernen

   

1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃

3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ ף

4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדכ* יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃

6 ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

7 וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃

8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃

9 ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

11 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃

13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

17 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

18 ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃

20 ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃

21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃

22 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

23 ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

24 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃

25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃

27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃

28 ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃

29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃

30 וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃

32 ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃

33 על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #5051

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

5051. In a quiet dream I saw some trees planted in a wooden receptacle, one of which was tall, another lower, and two were small. The lower tree delighted me very greatly, and all the while a very pleasant rest, such as I cannot express, affected my mind. On awaking from sleep I conversed with those who induced the dream. They were angelic spirits (see n. 1977, 1979), and they told me what was signified by what I had seen-that it was conjugial love, the tall tree signifying the husband, the lower tree the wife, and the two small ones the children. They told me further that the very pleasant rest which affected my mind indicated what pleasantness of peace those have in the other life who have lived in genuine conjugial love. They added that such are those who belong to the province of the thighs next above the knees, and that those who are in a still more pleasant state belong to the province of the loins. It was also shown that this province communicates through the feet with the soles and the heels. That this is so, is plain from that great nerve in the thigh which sends forth its branches not only through the loins to the members of generation (which are the organs of conjugial love), but also through the feet to the soles and the heels. It was also then discovered what is meant in the Word by the hollow and the nerve of the thigh which was put out of joint in Jacob, when he wrestled with the angel (Genesis 32:25, 31-32; see n. 4280, 4281, 4314-4317).

[2] I afterward saw a great dog, such as that called Cerberus by ancient writers, with a frightful open mouth; and I was told that such a dog signifies a guard to prevent man’s passing over from heavenly conjugial love to the love of adultery, which is infernal; for heavenly conjugial love exists when a man together with his wife, whom he loves most tenderly, and with his children, lives content in the Lord. From this he has in this world an inward pleasantness, and in the other life heavenly joy; but when he passes from this love into the opposite, and finds in this a delight that seems to him heavenly, although it is infernal, then such a dog is presented as a guard lest there should be a communication between these opposite delights.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.