Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 32

Lernen

   

1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃

3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ ף

4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדכ* יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃

6 ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

7 וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃

8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃

9 ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

11 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃

13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

17 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

18 ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃

20 ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃

21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃

22 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

23 ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

24 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃

25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃

27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃

28 ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃

29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃

30 וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃

32 ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃

33 על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4250

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4250. 'And he split up the people who were with him, and the flocks and herds and camels, into two camps' means the preparation and arrangement of truths and goods within the natural so as to receive the good represented by 'Esau'. This is clear from the meaning of 'the people' as truths, and also as falsities, dealt with in 1259, 1260, 3581; from the meaning of 'flocks' as interior goods, and also interior things that are not good; from the meaning of 'herds' as exterior goods, and also exterior things that are not good, dealt with in 2566, 4244; from the meaning of 'camels' as exterior or general truths, and so also as things that are not true, dealt with in 3048, 3071, 3143, 3145; and from the meaning of 'a camp' as order - in the good sense genuine order and in the contrary sense order that is not genuine, dealt with in 4236. The fact that 'splitting up into two' means dividing in two and in so doing arranging oneself to receive is self-evident.

[2] The implications of all this may be seen from what has been stated just above. That is to say, when good flows in, as happens when order is turned around and good takes up the first position, the natural receives light, and within the natural a person can see what genuine truth or good is and what that which is not genuine is. In this case genuine and non-genuine are so distinguished one from the other, that some things are retained while others are removed, as a consequence of which an altogether different order emerges from that which had existed previously. That is what happens when good has dominion over truth, for truths are then nothing else than ministers and servants, and they are arranged in ever closer conformity to heavenly order, to the reception of good by truths, and also to the character of the good, for good gets its specific character from truths.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org