Die Bibel

 

Bereshit 28

Lernen

   

1 ויקרא יצחק אל־יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא־תקח אשה מבנות כנען׃

2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח־לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃

3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃

4 ויתן־לך את־ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את־ארץ מגריך אשר־נתן אלהים לאברהם׃

5 וישלח יצחק את־יעקב וילך פדנה ארם אל־לבן בן־בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃

6 וירא עשו כי־ברך יצחק את־יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת־לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא־תקח אשה מבנות כנען׃

7 וישמע יעקב אל־אביו ואל־אמו וילך פדנה ארם׃

8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃

9 וילך עשו אל־ישמעאל ויקח את־מחלת בת־ישמעאל בן־אברהם אחות נביות על־נשיו לו לאשה׃ ס

10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃

11 ויפגע במקום וילן שם כי־בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃

12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל־משפחת האדמה ובזרעך׃

15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר־תלך והשבתיך אל־האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם־עשיתי את אשר־דברתי לך׃

16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר* אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃

17 ויירא ויאמר מה־נורא המקום הזה אין זה כי אם־בית אלהים וזה שער השמים׃

18 וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה׃

19 ויקרא את־שם־המקום ההוא בית־אל ואולם לוז שם־העיר לראשנה׃

20 וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

21 ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃

22 והאבן הזאת אשר־שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן־לי עשר אעשרנו לך׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #3740

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

3740. And all that Thou shalt give me, tithing I will tithe it to Thee. That this signifies that He made all things Divine in general and in particular by His own power, is evident from the signification of “giving,” when predicated of the Lord, as being that He gave to Himself (see n. 3705), thus that it was by His own power; and from the signification of “tithing,” and of “tithes,” as being the goods and truths which are stored up by the Lord in man’s interiors, and which goods are called “remains” (n. 576, 1738, 2280). When these are predicated of the Lord they are the Divine goods and Divine truths which the Lord procured to Himself by His own power (n. 1738, 1906).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.