¹ ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃

² ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי׃

³ ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

⁴ כי אל־ארצי ואל־מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

⁵ ויאמר אליו העבד אולי לא־תאבה האשה ללכת אחרי אל־הארץ הזאת ההשב אשיב את־בנך אל־הארץ אשר־יצאת משם׃

⁶ ויאמר אליו אברהם השמר לך פן־תשיב את־בני שמה׃

⁷ יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

⁸ ואם־לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את־בני לא תשב שמה׃

⁹ וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃

¹⁰ ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃

¹¹ ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

¹² ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃

¹³ הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

¹⁴ והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃

¹⁵ ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃

¹⁶ והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

¹⁷ וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃

¹⁸ ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃

¹⁹ ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃

²⁰ ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו׃

²¹ והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃

²² ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃

²³ ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃

²⁴ ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃

²⁵ ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃

²⁶ ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

²⁷ ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

²⁸ ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

²⁹ ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃

³⁰ ויהי כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־העין׃

³¹ ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

³² ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

³³ [כ= ויישם] [ק= ויושם] לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃

³⁴ ויאמר עבד אברהם אנכי׃

³⁵ ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

³⁶ ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃

³⁷ וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

³⁸ אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃

³⁹ ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃

⁴⁰ ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרךך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

⁴¹ אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

⁴² ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

⁴³ הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃

⁴⁴ ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃

⁴⁵ אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

⁴⁶ ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

⁴⁷ ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃

⁴⁸ ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃

⁴⁹ ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃

⁵⁰ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃

⁵¹ הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃

⁵² ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

⁵³ ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

⁵⁴ ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

⁵⁵ ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

⁵⁶ ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

⁵⁷ ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃

⁵⁸ ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃

⁵⁹ וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃

⁶⁰ ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

⁶¹ ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃

⁶² ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

⁶³ ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

⁶⁴ ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃

⁶⁵ ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

⁶⁶ ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃

⁶⁷ ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ ף

¹ It happened, when king Hezekiah heard it, that he tore his clothes, and covered himself with sackcloth, and went into the house of Yahweh.

² He sent Eliakim, who was over the household, and Shebna the scribe, and the elders of the priests, covered with sackcloth, to Isaiah the prophet the son of Amoz.

³ They said to him, "Thus says Hezekiah, 'This day is a day of trouble, of rebuke, and of rejection; for the children have come to the point of birth, and there is no strength to deliver them.

⁴ It may be Yahweh your God will hear all the words of Rabshakeh, whom the king of Assyria his master has sent to defy the living God, and will rebuke the words which Yahweh your God has heard. Therefore lift up your prayer for the remnant that is left.'"

⁵ So the servants of king Hezekiah came to Isaiah.

⁶ Isaiah said to them, "Thus you shall tell your master, 'Thus says Yahweh, "Don't be afraid of the words that you have heard, with which the servants of the king of Assyria have blasphemed me.

⁷ Behold, I will put a spirit in him, and he will hear news, and will return to his own land. I will cause him to fall by the sword in his own land."'"

⁸ So Rabshakeh returned, and found the king of Assyria warring against Libnah; for he had heard that he had departed from Lachish.

⁹ When he heard it said of Tirhakah king of Ethiopia, "Behold, he has come out to fight against you, he sent messengers again to Hezekiah, saying,

¹⁰ 'Thus you shall speak to Hezekiah king of Judah, saying, "Don't let your God in whom you trust deceive you, saying, Jerusalem will not be given into the hand of the king of Assyria.

¹¹ Behold, you have heard what the kings of Assyria have done to all lands, by destroying them utterly. Will you be delivered?

¹² Have the gods of the nations delivered them, which my fathers have destroyed, Gozan, and Haran, and Rezeph, and the children of Eden that were in Telassar?

¹³ Where is the king of Hamath, and the king of Arpad, and the king of the city of Sepharvaim, of Hena, and Ivvah?"'"

¹⁴ Hezekiah received the letter from the hand of the messengers, and read it. Then Hezekiah went up to the house of Yahweh, and spread it before Yahweh.

¹⁵ Hezekiah prayed before Yahweh, and said, "Yahweh, the God of Israel, who sit [above] the cherubim, you are the God, even you alone, of all the kingdoms of the earth. You have made heaven and earth.

¹⁶ Incline your ear, Yahweh, and hear. Open your eyes, Yahweh, and see. hear the words of Sennacherib, with which he has sent to defy the living God.

¹⁷ Truly, Yahweh, the kings of Assyria have laid waste the nations and their lands,

¹⁸ and have cast their gods into the fire; for they were no gods, but the work of men's hands, wood and stone. Therefore they have destroyed them.

¹⁹ Now therefore, Yahweh our God, save us, I beg you, out of his hand, that all the kingdoms of the earth may know that you, Yahweh, are God alone."

²⁰ Then Isaiah the son of Amoz sent to Hezekiah, saying, "Thus says Yahweh, the God of Israel, 'Whereas you have prayed to me against Sennacherib king of Assyria, I have heard you.

²¹ This is the word that Yahweh has spoken concerning him: "The virgin daughter of Zion has despised you and ridiculed you. The daughter of Jerusalem has shaken her head at you.

²² Whom have you defied and blasphemed? Against whom have you exalted your voice and lifted up your eyes on high? Against the Holy One of Israel.

²³ By your messengers you have defied the Lord, and have said, 'With the multitude of my chariots, I have come up to the height of the mountains, to the innermost parts of Lebanon; and I will cut down its tall cedars, and its choice fir trees; and I will enter into his farthest lodging place, the forest of his fruitful field.

²⁴ I have dug and drunk strange waters, and with the sole of my feet will I dry up all the rivers of Egypt.'

²⁵ Haven't you heard how I have done it long ago, and formed it of ancient times? Now have I brought it to pass, that it should be yours to lay waste fortified cities into ruinous heaps.

²⁶ Therefore their inhabitants were of small power. They were dismayed and confounded. They were like the grass of the field, and like the green herb, like the grass on the housetops, and like grain blasted before it has grown up.

²⁷ But I know your sitting down, and your going out, and your coming in, and your raging against me.

²⁸ Because of your raging against me, and because your arrogance has come up into my ears, therefore will I put my hook in your nose, and my bridle in your lips, and I will turn you back by the way by which you came."

²⁹ "'This shall be the sign to you: You shall eat this year that which grows of itself, and in the second year that which springs of the same; and in the third year sow, and reap, and plant vineyards, and eat its fruit.

³⁰ The remnant that has escaped of the house of Judah shall again take root downward, and bear fruit upward.

³¹ For out of Jerusalem a remnant will go out, and out of Mount Zion those who shall escape. The zeal of Yahweh will perform this.'

³² "Therefore thus says Yahweh concerning the king of Assyria, 'He shall not come to this city, nor shoot an arrow there, neither shall he come before it with shield, nor cast up a mound against it.

³³ By the way that he came, by the same shall he return, and he shall not come to this city,' says Yahweh.

³⁴ 'For I will defend this city to save it, for my own sake, and for my servant David's sake.'"

³⁵ It happened that night, that the angel of Yahweh went out, and struck one hundred eighty-five thousand in the camp of the Assyrians. When men arose early in the morning, behold, these were all dead bodies.

³⁶ So Sennacherib king of Assyria departed, and went and returned, and lived at Nineveh.

³⁷ It happened, as he was worshipping in the house of Nisroch his god, that Adrammelech and Sharezer struck him with the sword; and they escaped into the land of Ararat. Esar Haddon his son reigned in his place.