1
ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃
2
ואעשך לגוי גדול ואברךך ואגדלה שמך והיה ברכה׃
3
ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃
4
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃
5
ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃
6
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃
7
וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃
8
ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה* בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃
9
ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ ף
10
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃
11
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃
12
והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃
13
אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃
14
ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃
15
ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃
16
ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃
17
וינגע יהוה את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃
18
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃
19
למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃
