Die Bibel

 

Daniyel 3

Lernen

   

1 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃

2 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃

3 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא* אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא [כ= וקאמין] [ק= וקימין] לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃

4 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃

5 בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [כ= קיתרוס] [ק= קתרוס] סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃

6 ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃

7 כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שמעין כל־עממיא קל קרנא משרוקיתא [כ= קיתרס] [ק= קתרוס] שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃

8 כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃

9 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃

10 [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא שמת טעם די כל־אנש די־ישמע קל קרנא משרקיתא [כ= קיתרס] [ק= קתרוס] שבכא פסנתרין [כ= וסיפניה] [ק= וסופניה] וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃

11 ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃

12 איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא־שמו [כ= עליך] [ק= עלך] מלכא טעם [כ= לאלהיך] [ק= לאלהך] לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ ס

13 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃

14 ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃

15 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא [כ= קיתרס] [ק= קתרוס] שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישיזבנכון מן־ידי׃

16 ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך׃

17 הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישיזב׃

18 והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהיכק לא־[כ= איתינא] [ק= איתנא] פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ ס

19 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי [כ= אשתנו] [ק= אשתני] על־שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שבעה על די חזה למזיה׃

20 ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃

21 באדין גבריא* אלך כפתו בסרבליהון [כ= פטישיהון] [ק= פטשיהון] וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא׃

22 כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃

23 וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין׃ ף

24 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃

25 ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די [כ= רביעיא] [ק= רביעאה] דמה לבר־אלהין׃ ס

26 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן־גוא נורא׃

27 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃

28 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שדרך מישך ועבד נגו די־שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו [כ= גשמיהון] [ק= גשמהון] די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון׃

29 ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר [כ= שלה] [ק= שלו] על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה׃

30 באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ ף

31 נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשניא די־[כ= דארין] [ק= דירין] בכל־ארעא שלמכון ישגא׃

32 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] שפר קדמי להחויה׃

33 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Apocalypse Explained #662

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 1232  
  

662. Because those two prophets tormented them that dwell upon the earth, signifies anxiety of heart in the devastated church on account of these. This is evident from the signification of "the two witnesses," who are here called "two prophets," as being the goods and truths of doctrine; also from the signification of "tormenting," as being anxiety of heart; also from the signification of "them that dwell upon the earth," as being those who live in the church, here in the devastated church. Therefore these words signify the anxiety of heart from the goods of love and the truths of doctrine with those who are of the devastated church; for here the end of the church is treated of, when the loves of self and of the world, and their lusts and the evils and falsities of those lusts, have rule. Then men are tormented by the goods of love and the truths of doctrine, because inwardly or in their hearts they hate them, howsoever they may profess them with their lips; and when anything that is hated enters there is inward torment; and yet such a man of the church does not know, so long as he lives in the world, that he has so great hate for these two witnesses, and that he is inwardly tormented by them, for the reason that he does not know the state of his interior thought and affection, but only the state of his exterior thought and affection, which falls immediately into speech. But when he comes into the spiritual world his exterior thought and affection are laid asleep, and the interior are opened, and then he feels so great a repugnance from hatred against the goods of love and the truths of doctrine that he cannot endure hearing them. When, therefore, such a man enters any angelic society where spiritual love and faith rule he is grievously tormented, which is a sign of interior repugnance from hatred against love and faith. This makes clear what is signified by "those two prophets tormented them that dwell upon the earth." "Them that dwell upon the earth" mean those in the church who are in good in respect to life, but here those who are in evil, for such are interiorly tormented by the goods of love and the truths of doctrine. That "to dwell" signifies to live, and thus life, can be seen from passages in the Word, where "to dwell" is mentioned (Isaiah 9:2; 13:20; 37:16; Jeremiah 2:6, 15; 51:13; Daniel 2:22; 4:9; Ezekiel 31:6; Hosea 9:2, 3; Psalms 23:6; 27:4; 80:1; 101:7; Zephaniah 3:6; and elsewhere).

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.