Bible

 

Daniyel 5

Studie

   

1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃

5 בה־שעתה [כ= נפקו] [ק= נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס

8 אדין [כ= עללין] [ק= עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [כ= ופשרא] [ק= ופשרה] להודעה למלכא׃

9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃

10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [כ= עללת] [ק= עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃

11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרינ* הקימה אבוך מלכא׃

12 כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ ף

13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃

14 ושמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃

15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃

16 ואנה שמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די־[כ= תוכל] [ק= תיכול*] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [כ= תוכל] [ק= תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ ף

17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃

18 [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

19 ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃

20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

21 ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא [כ= שוי] [ק= שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה*] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

22 [כ= ואנתה] [ק= ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃

23 ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [כ= קדמיך] [ק= קדמך] [כ= ואנתה] [ק= ואנת] [כ= ורברבניך] [ק= ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃

24 באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃

25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

26 דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃

27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [כ= והמונכא] [ק= והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃

30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כ= כשדיא] [ק= כשדאה]׃ ף

   

Bible

 

Yeremiyah 50:28

Studie

       

28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃

Ze Swedenborgových děl

 

Scriptural Confirmations # 19

  
/ 101  
  

19. 17. To whom will ye liken Me, to whom am I equal? saith the Holy One. Lift up your eyes on high, and behold, who hath created these things, etc. (Isaiah 40:25-26).

(My judgment is with Jehovah, and the price of My work is with my God. Then shall I be precious in the eyes of Jehovah, and my God shall be my strength. Jehovah hath forsaken me, and the Lord hath forgotten me (Isaiah 49:4-5, 14). Because of Jehovah that is faithful and the Holy One of Israel who chooseth thee [Isaiah 49:7].)

I have given Thee for a light to the nations, that Thou mayest be My salvation unto the end of the earth. I have given Thee for a covenant of the people, to restore the earth, to divide the devastated heritages; to say to the prisoners, Go forth; to them that are in darkness, Reveal. They shall feed in the ways, and their pasture shall be on all hillsides; they shall not hunger nor thirst; by the springs of water shall He lead them (Isaiah 49:6, 8-10).

(Let him trust in the name of Jehovah, and stay upon his God (Isaiah 50:10).)

Look to me ye that follow after justice, ye that seek Jehovah; look unto the rock whence ye are hewn (Isaiah 51:1). Awake, awake, put on strength, O arm of Jehovah, awake as in the days of old (Isaiah 51:9).

I will put my words in thy mouth, for the planting of the heavens, and laying the foundations of the earth (Isaiah 51:16). (My people shall know My name in that day, for I am He that doth speak: Behold, it is I. How delightful upon the mountains are the feet of Him that bringeth good tidings, that causeth to hear peace, that saith unto Zion, Thy king reigneth. Watchmen shall lift up the voice; together shall they sing when they shall see eye to eye, that Jehovah returneth to Zion (Isaiah 52:6-7).

Jehovah hath made bare the arm of His holiness in the eyes of all the nations; and all the ends of the earth have seen the salvation of our God (Isaiah 52:10).

Who hath believed our word that is heard? and upon whom hath the arm of Jehovah been revealed (Isaiah 53:1)?

(The Lord is treated of throughout the chapter, and the state of His life is described here briefly in these words. That He had no form nor honor; that He was despised and not esteemed. That He was wounded on account of our transgressions, and bruised on account of our iniquities. That Jehovah hath made to light on Him the iniquity of us all. That He was brought as a lamb to the slaughter; that He was cut off from the land of the living. That because He offered His soul as a guilt offering His days were prolonged, and that the will of Jehovah prospered by His hand, in the fact that He bore their iniquities, and for them poured out His soul even unto death. That He was numbered with the transgressors, and interceded for the transgressors (Isaiah 53:1-12).

  
/ 101  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.