¹ ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃

² ועתה אמת אגיד לך הנה־עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר־גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃

³ ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃

⁴ וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה׃

⁵ ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃

⁶ ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃

⁷ ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל־החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃

⁸ וגם אלהיהם עם־נסכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון׃*

⁹ ובא במלכות מלך הנגב ושב אל־אדמתו׃

¹⁰ [כ= ובנו] [ק= ובניו] יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב [כ= ויתגרו] [ק= ויתגרה] עד־[כ= מעזה] [ק= מעזו]׃

¹¹ ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם־מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃

¹² ונשא ההמון [כ= ירום] [ק= ורם] לבבו והפיל* רבאות ולא יעוז׃

¹³ ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן־הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃

¹⁴ ובעתים ההם רבים יעמדו על־מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃

¹⁵ ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃

¹⁶ ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו׃

¹⁷ וישם פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה׃

¹⁸ [כ= וישב] [ק= וישמ*] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו׃

¹⁹ וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃

²⁰ ועמד על־כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃

²¹ ועמד על־כנו נבזה ולא־נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃

²² וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃

²³ ומן־התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט־גוי׃

²⁴ בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא־עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד־עת׃

²⁵ ויער כחו ולבבו על־מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל־גדול ועצום עד־מאד ולא יעמד כי־יחשבו עליו מחשבות׃

²⁶ ואכלי פת־בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃

²⁷ ושניהם המלכים לבבם למרע ועל־שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי־עוד קץ למועד׃

²⁸ וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על־ברית קדש ועשה ושב לארצו׃

²⁹ למועד ישוב ובא בנגב ולא־תהיה כראשנה וכאחרנה׃

³⁰ ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על־ברית־קודש ועשה ושב ויבן על־עזבי ברית קדש׃

³¹ וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משוםם׃

³² ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃

³³ ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃

³⁴ ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃

³⁵ ומן־המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד־עת קץ כי־עוד למועד׃

³⁶ ועשה כרצונו המלך ויתרוםם ויתגדל על־כל־אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד־כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃

³⁷ ועל־אלהי אבתיו לא יבין ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין כי על־כל יתגדל׃

³⁸ ולאלה מעזים על־כנו יכבד ולאלוה אשר לא־ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃

³⁹ ועשה למבצרי מעזים עם־אלוה נכר אשר [כ= הכיר] [ק= יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק* במחיר׃

⁴⁰ ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃

⁴¹ ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃

⁴² וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃

⁴³ ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃

⁴⁴ ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃

⁴⁵ ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר־צבי־קדש ובא עד־קצו ואין עוזר לו׃

¹ הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו׃

² להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־יתומים יבזו׃

³ ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

⁴ בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס

⁵ הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי׃

⁶ בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז [כ= ולשימו] [ק= ולשומו] מרמס כחמר חוצות׃

⁷ והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃

⁸ כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

⁹ הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון׃

¹⁰ כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃

¹¹ הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ ס

¹² והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו׃

¹³ כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים [כ= ועתידתיהם] [ק= ועתודותיהם] שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

¹⁴ ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

¹⁵ היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ׃

¹⁶ לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

¹⁷ והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

¹⁸ וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

¹⁹ ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ ף

²⁰ והיה ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת׃

²¹ שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור׃

²² כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

²³ כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ׃ ס

²⁴ לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים׃

²⁵ כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם׃

²⁶ ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים׃

²⁷ והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן׃

²⁸ בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃

²⁹ עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃

³⁰ צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃

³¹ נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

³² עוד היום בנב לעמד ינףף ידו הר [כ= בית] [ק= בת]־ציון גבעת ירושלם׃ ס

³³ הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

³⁴ ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ ס

¹² וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃