¹ ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃

² ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃

³ ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃

⁴ הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ ף

⁵ וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום׃

⁶ וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃

⁷ ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃

⁸ ונח מצא חן בעיני יהוה׃ ף

⁹ אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃

¹⁰ ויולד נח שלשה בנים את־שם את־חם ואת־יפת׃

¹¹ ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃

¹² וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃ ס

¹³ ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃

¹⁴ עשה לך תבת עצי־גפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃

¹⁵ וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃

¹⁶ צהר תעשה* לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃

¹⁷ ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר־בארץ יגוע׃

¹⁸ והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך׃

¹⁹ ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃

²⁰ מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃

²¹ ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃

²² ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהימ* כן עשה׃ ס

¹ They came to the other side of the sea, into the country of the Gadarenes.

² When he had come out of the boat, immediately a man with an unclean spirit met him out of the tombs.

³ He lived in the tombs. Nobody could bind him any more, not even with chains,

⁴ because he had been often bound with fetters and chains, and the chains had been torn apart by him, and the fetters broken in pieces. Nobody had the strength to tame him.

⁵ Always, night and day, in the tombs and in the mountains, he was crying out, and cutting himself with stones.

⁶ When he saw Jesus from afar, he ran and bowed down to him,

⁷ and crying out with a loud voice, he said, "What have I to do with you, Jesus, you Son of the Most High God? I adjure you by God, don't torment me."

⁸ For he said to him, "Come out of the man, you unclean spirit!"

⁹ He asked him, "What is your name?" He said to him, "My name is Legion, for we are many."

¹⁰ He begged him much that he would not send them away out of the country.

¹¹ Now on the mountainside there was a great herd of pigs feeding.

¹² All the demons begged him, saying, "Send us into the pigs, that we may enter into them."

¹³ At once Jesus gave them permission. The unclean spirits came out and entered into the pigs. The herd of about two thousand rushed down the steep bank into the sea, and they were drowned in the sea.

¹⁴ Those who fed them fled, and told it in the city and in the country. The people came to see what it was that had happened.

¹⁵ They came to Jesus, and saw him who had been possessed by demons sitting, clothed, and in his right mind, even him who had the legion; and they were afraid.

¹⁶ Those who saw it declared to them how it happened to him who was possessed by demons, and about the pigs.

¹⁷ They began to beg him to depart from their region.