¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערךך נפשת ליהוה׃

³ והיה ערךך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־ששים שנה והיה ערךך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃

⁴ ואם־נקבה הוא והיה ערךך שלשים שקל׃

⁵ ואם מבן־חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה ערךך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃

⁶ ואם מבן־חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערךך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערךך שלשת שקלים כסף׃

⁷ ואם מבן־ששים שנה ומעלה אם־זכר והיה ערךך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃

⁸ ואם־מך הוא מערךך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ ס

⁹ ואם־בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה־קדש׃

¹⁰ לא יחליפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש׃

¹¹ ואם כל־בהמה טמאה אשר לא־יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את־הבהמה לפני הכהן׃

¹² והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערךך הכהן כן יהיה׃

¹³ ואם־גאל יגאלנה ויסף חמישתו על־ערךך׃

¹⁴ ואיש כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃

¹⁵ ואם־המקדיש יגאל את־ביתו ויסף חמישית כסף־ערךך עליו והיה לו׃

¹⁶ ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערךך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃

¹⁷ אם־משנת היבל יקדיש שדהו כערךך יקום׃

¹⁸ ואם־אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן את־הכסף על־פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערךך׃

¹⁹ ואם־גאל יגאל את־השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף־ערךך עליו וקם לו׃

²⁰ ואם־לא יגאל את־השדה ואם־מכר את־השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃

²¹ והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃

²² ואם את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃

²³ וחשב־לו הכהן את מכסת הערךך עד שנת היבל ונתן את־הערךך ביום ההוא קדש ליהוה׃

²⁴ בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ׃

²⁵ וכל־ערךך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ ס

²⁶ אך־בכור אשר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־שור אם־שה ליהוה הוא׃

²⁷ ואם בבהמה הטמאה ופדה בערךך ויסף חמשתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר בערךך׃

²⁸ אך־כל־חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל־אשר־לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים הוא ליהוה׃

²⁹ כל־חרם אשר יחרם מן־האדם לא יפדה מות יומת׃

³⁰ וכל־מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃

³¹ ואם־גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃

³² וכל־מעשר בקר וצאן כל אשר־יעבר תחת השבט העשירי יהיה־קדש ליהוה׃

³³ לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש לא יגאל׃

³⁴ אלה המצות אשר צוה יהוה את־משה אל־בני ישראל בהר סיני׃

¹ ויאמר שמואל אל־שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על־עמו על־ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃ ס

² כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר־עשה עמלק לישראל אשר־שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃

³ עתה לך והכיתה את־עמלק והחרמתם את־כל־אשר־לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד־אשה מעלל ועד־יונק משור ועד־שה מגמל ועד־חמור׃ ס

⁴ וישמע שאול את־העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את־איש יהודה׃

⁵ ויבא שאול עד־עיר עמלק וירב בנחל׃

⁶ ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו* רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃

⁷ ויך שאול את־עמלק מחוילה בואך שור אשר על־פני מצרים׃

⁸ ויתפש את־אגג מלך־עמלק חי ואת־כל־העם החרים לפי־חרב׃

⁹ ויחמל שאול והעם על־אגג ועל־מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל־הכרים ועל־כל־הטוב ולא אבו החריםם וכל־המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃ ף

¹⁰ ויהי דבר־יהוה אל־שמואל לאמר׃

¹¹ נחמתי כי־המלכתי את־שאול למלך כי־שב מאחרי ואת־דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל־יהוה כל־הלילה׃

¹² וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא־שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃

¹³ ויבא שמואל אל־שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את־דבר יהוה׃

¹⁴ ויאמר שמואל ומה קול־הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃

¹⁵ ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על־מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת־היותר החרמנו׃ ס

¹⁶ ויאמר שמואל אל־שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה [כ= ויאמרו] [ק= ויאמר] לו דבר׃ ס

¹⁷ ויאמר שמואל הלוא אם־קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על־ישראל׃

¹⁸ וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את־החטאים את־עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃

¹⁹ ולמה לא־שמעת בקול יהוה ותעט אל־השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃ ס

²⁰ ויאמר שאול אל־שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר־שלחני יהוה ואביא את־אגג מלך עמלק ואת־עמלק החרמתי׃

²¹ ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃

²² ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃

²³ כי חטאת־קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את־דבר יהוה וימאסך ממלך׃ ס

²⁴ ויאמר שאול אל־שמואל חטאתי כי־עברתי את־פי־יהוה ואת־דבריך כי יראתי את־העם ואשמע בקולם׃

²⁵ ועתה שא נא את־חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃

²⁶ ויאמר שמואל אל־שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את־דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על־ישראל׃ ס

²⁷ ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף־מעילו ויקרע׃

²⁸ ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את־ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃

²⁹ וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃

³⁰ ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני־עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃

³¹ וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃ ס

³² ויאמר שמואל הגישו אלי את־אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר־המות׃ ס

³³ ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן־תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את־אגג לפני יהוה בגלגל׃ ס

³⁴ וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל־ביתו גבעת שאול׃

³⁵ ולא־יסף שמואל לראות את־שאול עד־יום מותו כי־התאבל שמואל אל־שאול ויהוה נחם כי־המליך את־שאול על־ישראל׃ ף