¹ ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃

² ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים׃

³ ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך׃

⁴ כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים׃

⁵ אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים׃ ף

¹ שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור׃

² ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

³ אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

⁴ לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו׃

⁵ וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עםם׃

⁶ בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

⁷ ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם׃ ס

⁸ תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

⁹ אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

¹⁰ היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

¹¹ עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו׃

¹² ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

¹³ וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה םכם מזור׃

¹⁴ כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

¹⁵ אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃