¹ שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

² ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

³ אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

⁴ לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

⁵ וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃

⁶ בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

⁷ ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

⁸ תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

⁹ אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

¹⁰ היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

¹¹ עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃

¹² ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

¹³ וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃

¹⁴ כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

¹⁵ אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

⁵ כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃

⁸ And there followed another angel, saying, Babylon is fallen, is fallen, that great city, because she made all nations drink of the wine of the wrath of her fornication.