ბიბლია

 

Yeremiyah 49

Სწავლა

   

1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם־יורש אין לו מדוע ירש מלכם את־גד ועמו בעריו ישב׃

2 לכן הנה ימים באים נאם־יהוה והשמעתי אל־רבת בני־עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את־ירשיו אמר יהוה׃

3 הילילי חשבון כי שדדה־עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃

4 מה־תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃

5 הנני מביא עליך פחד נאם־אדני יהוה צבאות מכל־סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃

6 ואחרי־כן אשיב את־שבות בני־עמון נאם־יהוה׃ ס

7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

9 אם־בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם־גנבים בלילה השחיתו דים׃

10 כי־אני חשפתי את־עשו גליתי את־מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ ס

12 כי־כה אמר יהוה הנה אשר־אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃

13 כי בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל־עריה תהיינה לחרבות עולם׃

14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃

15 כי־הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃

16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי־תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכותה׃

18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃

19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃ ס

20 לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־אדום ומחשבותיו אשר חשב אל־ישבי תימן אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוהם׃

21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים־סוף נשמע קולה׃

22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על־בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ ס

23 לדמשק בושה חמת וארפד כי־שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃

24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃

25 איך לא־עזבה עיר [כ= תהלה] [ק= תהלת] קרית משושי׃

26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃

27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן־הדד׃ ס

28 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה [כ= נבוכדראצור] [ק= נבוכדראצר] מלך־בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל־קדר ושדדו את־בני־קדם׃

29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל־כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃

30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם־יהוה כי־יעץ עליכם נבוכדראצר מלך־בבל עצה וחשב [כ= עליהם] [ק= עליכם] מחשבה׃

31 קומו עלו אל־גוי שליו יושב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישכנו׃

32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל־רוח קצוצי פאה ומכל־עבריו אביא את־אידם נאם־יהוה׃

33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד־עולם לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃ ס

34 אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־עילם בראשית מלכות צדקיה מלך־יהודה לאמר׃

35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את־קשת עילם ראשית גבורתם׃

36 והבאתי אל־עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא־יהיה הגוי אשר לא־יבוא שם נדחי [כ= עולם] [ק= עילם

37 והחתתי את־עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את־חרון אפי נאם־יהוה ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃

38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם־יהוה׃

39 והיה באחרית הימים [כ= אשוב] [ק= אשיב] את־[כ= שבית] [ק= שבות] עילם נאם־יהוה׃ ס

   

ბიბლია

 

Yeremiyah 25:21

Სწავლა

       

21 את־אדום ואת־מואב ואת־בני עמון׃

სვედენბორგის ნაშრომებიდან

 

Arcana Coelestia # 6750

შეისწავლეთ ეს პასაჟი.

  
/ 10837  
  

6750. 'And she brought him to Pharaoh's daughter' means an affection for factual knowledge. This is clear from the representation of 'Pharaoh's daughter' as a kind of religion, dealt with in 6729, but here as an affection for factual knowledge. For a third state is what this verse describes, and at this point 'daughter' means an affection, 2362, 3963, while 'Pharaoh' means factual knowledge in general, 6015, so that 'Pharaoh's daughter' means an affection for factual knowledge. This is also evident from the train of thought in the internal sense, for since Moses represents the Lord in respect of the law of God, he could not have been brought to Pharaoh's daughter and been a son to her if she meant the kind of religion that was practised, as she had done previously. Furthermore factual knowledge is what those who are being regenerated must learn first, for that knowledge is the groundwork for things that compose the understanding, and the understanding is what receives the truth of faith, 6125, and the truth of faith what receives the good of charity. From this it may be seen that factual knowledge constitutes the first level to be laid down when a person is being regenerated.

[2] Factual knowledge also constituted the first level to be laid down in the Lord when He made His Human Divine Truth or the Divine Law. This is what is meant by the Lord's being taken to Egypt when He was a young child, Matthew 2:13-14, and so by the prophecy in Hosea,

Out of Egypt have I called My Son. Hosea 11:1; Matthew 1:15.

It has been shown quite a number of times that 'Egypt' means factual knowledge. By factual knowledge however one should understand not secular knowledge but knowledge that the Church possesses, regarding which see 4749, 4964-4966, 6004. The latter kind of knowledge is also what is meant by 'Egypt' in the genuine sense. As regards its providing the level to be laid down first, see 5901.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.