¹ וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃

² למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃

³ ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ ף

⁴ שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

⁵ ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃

⁶ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃

⁷ ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃

⁸ וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃

⁹ וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס

¹⁰ והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃

¹¹ ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃

¹² השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

¹³ את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃

¹⁴ לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃

¹⁵ כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס

¹⁶ לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃

¹⁷ שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃

¹⁸ ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃

¹⁹ להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס

²⁰ כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃

²¹ ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃

²² ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃

²³ ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃

²⁴ ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃

²⁵ וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס

¹ ויאסף יהושע את־כל־שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃

² ויאמר יהושע אל־כל־העם כה־אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃

³ ואקח את־אביכם את־אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל־ארץ כנען [כ= וארב] [ק= וארבה] את־זרעו ואתן־לו את־יצחק׃

⁴ ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו ואתן לעשו את־הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃

⁵ ואשלח את־משה ואת־אהרן ואגף את־מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃

⁶ ואוציא את־אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים־סוף׃

⁷ ויצעקו אל־יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את־הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר־עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃

⁸ [כ= ואבאה] [ק= ואביא] אתכם אל־ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את־ארצם ואשמידם מפניכם׃

⁹ ויקם בלק בן־צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן־בעור לקלל אתכם׃

¹⁰ ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃

¹¹ ותעברו את־הירדן ותבאו אל־יריחו וילחמו בכם בעלי־יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃

¹² ואשלח לפניכם את־הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃

¹³ ואתן לכם ארץ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃

¹⁴ ועתה יראו את־יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את־אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את־יהוה׃

¹⁵ ואם רע בעיניכם לעבד את־יהוה בחרו לכם היום את־מי תעבדון אם את־אלהים אשר־עבדו אבותיכם אשר [כ= בעבר] [ק= מעברa] הנהר ואם את־אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את־יהוה׃ ף

¹⁶ ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את־יהוה לעבד אלהים אחרים׃

¹⁷ כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת־אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את־האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל־הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃

¹⁸ ויגרש יהוה את־כל־העמים ואת־האמרי ישב הארץ מפנינו גם־אנחנו נעבד את־יהוה כי־הוא אלהינו׃ ס

¹⁹ ויאמר יהושע אל־העם לא תוכלו לעבד את־יהוה כי־אלהים קדשים הוא אל־קנוא הוא לא־ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃

²⁰ כי תעזבו את־יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר־היטיב לכם׃

²¹ ויאמר העם אל־יהושע לא כי את־יהוה נעבד׃

²² ויאמר יהושע אל־העם עדים אתם בכם כי־אתם בחרתם לכם את־יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃

²³ ועתה הסירו את־אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את־לבבכם אל־יהוה אלהי ישראל׃

²⁴ ויאמרו העם אל־יהושע את־יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃

²⁵ ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃

²⁶ ויכתב יהושע את־הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ ס

²⁷ ויאמר יהושע אל־כל־העם הנה האבן הזאת תהיה־בנו לעדה כי־היא שמעה את כל־אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן־תכחשון באלהיכם׃

²⁸ וישלח יהושע את־העם איש לנחלתו׃ ף

²⁹ ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים׃

³⁰ ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת־סרח אשר בהר־אפרים מצפון להר־געש׃

³¹ ויעבד ישראל את־יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל־מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃

³² ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה׃

³³ ואלעזר בן־אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן־לו בהר אפרים׃