¹ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי׃

² יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב׃

³ כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

⁴ הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁵ שחת לו לא בניו מוםם דור עקש ופתלתל׃

⁶ ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁷ זכר ימות עולם בינו שנות דור־ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁸ בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁹ כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

¹⁰ ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹¹ כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־אברתו׃

¹² יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹³ ירכבהו על־[כ= במותי] [ק= במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹⁴ חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב כליות חטה ודם־ענב תשתה־חמר׃

¹⁵ וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁶ יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁷ יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁸ צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁹ וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

²⁰ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃

²¹ הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃

²² כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²³ אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃

²⁴ מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃

²⁵ מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃

²⁶ אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁷ לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃

²⁸ כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁹ לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

³⁰ איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³¹ כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³² כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו׃

³³ חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³⁴ הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁵ לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁶ כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁷ ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁸ אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁹ ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

⁴⁰ כי־אשא אל־שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴¹ אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴² אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴³ הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ ף

⁴⁴ ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־נון׃

⁴⁵ ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃

⁴⁶ ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃

⁴⁷ כי לא־דבר רק הוא םכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ ף

⁴⁸ וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁹ עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁵⁰ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל־עמיו׃

⁵¹ על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר לא־קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵² כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני ישראל׃ ף

¹ Then six days before the Passover, Jesus came to Bethany, where Lazarus was, who had been dead, whom he raised from the dead.

² So they made him a supper there. Martha served, but Lazarus was one of those who sat at the table with him.

³ Mary, therefore, took a pound of ointment of pure nard, very precious, and anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair. The house was filled with the fragrance of the ointment.

⁴ Then Judas Iscariot, Simon's son, one of his disciples, who would betray him, said,

⁵ "Why wasn't this ointment sold for three hundred denarii, and given to the poor?"

⁶ Now he said this, not because he cared for the poor, but because he was a thief, and having the money box, used to steal what was put into it.

⁷ But Jesus said, "Leave her alone. She has kept this for the day of my burial.

⁸ For you always have the poor with you, but you don't always have me."

⁹ A large crowd therefore of the Jews learned that he was there, and they came, not for Jesus' sake only, but that they might see Lazarus also, whom he had raised from the dead.

¹⁰ But the chief priests conspired to put Lazarus to death also,

¹¹ because on account of him many of the Jews went away and believed in Jesus.

¹² On the next day a great multitude had come to the feast. When they heard that Jesus was coming to Jerusalem,

¹³ they took the branches of the palm trees, and went out to meet him, and cried out, "Hosanna! Blessed is he who comes in the name of the Lord, the King of Israel!"

¹⁴ Jesus, having found a young donkey, sat on it. As it is written,

¹⁵ "Don't be afraid, daughter of Zion. Behold, your King comes, sitting on a donkey's colt."

¹⁶ His disciples didn't understand these things at first, but when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written about him, and that they had done these things to him.

¹⁷ The multitude therefore that was with him when he called Lazarus out of the tomb, and raised him from the dead, was testifying about it.

¹⁸ For this cause also the multitude went and met him, because they heard that he had done this sign.

¹⁹ The Pharisees therefore said among themselves, "See how you accomplish nothing. Behold, the world has gone after him."

²⁰ Now there were certain Greeks among those that went up to worship at the feast.

²¹ These, therefore, came to Philip, who was from Bethsaida of Galilee, and asked him, saying, "Sir, we want to see Jesus."

²² Philip came and told Andrew, and in turn, Andrew came with Philip, and they told Jesus.

²³ Jesus answered them, "The time has come for the Son of Man to be glorified.

²⁴ Most certainly I tell you, unless a grain of wheat falls into the earth and dies, it remains by itself alone. But if it dies, it bears much fruit.

²⁵ He who loves his life will lose it. He who hates his life in this world will keep it to eternal life.

²⁶ If anyone serves me, let him follow me. Where I am, there will my servant also be. If anyone serves me, the Father will honor him.

²⁷ "Now my soul is troubled. What shall I say? 'Father, save me from this time?' But for this cause I came to this time.

²⁸ Father, glorify your name!" Then there came a voice out of the sky, saying, "I have both glorified it, and will glorify it again."

²⁹ The multitude therefore, who stood by and heard it, said that it had thundered. Others said, "An angel has spoken to him."

³⁰ Jesus answered, "This voice hasn't come for my sake, but for your sakes.

³¹ Now is the judgment of this world. Now the prince of this world will be cast out.

³² And I, if I am lifted up from the earth, will draw all people to myself."

³³ But he said this, signifying by what kind of death he should die.

³⁴ The multitude answered him, "We have heard out of the law that the Christ remains forever. How do you say, 'The Son of Man must be lifted up?' Who is this Son of Man?"

³⁵ Jesus therefore said to them, "Yet a little while the light is with you. Walk while you have the light, that darkness doesn't overtake you. He who walks in the darkness doesn't know where he is going.

³⁶ While you have the light, believe in the light, that you may become children of light." Jesus said these things, and he departed and hid himself from them.

³⁷ But though he had done so many signs before them, yet they didn't believe in him,

³⁸ that the word of Isaiah the prophet might be fulfilled, which he spoke, "Lord, who has believed our report? To whom has the arm of the Lord been revealed?"

³⁹ For this cause they couldn't believe, for Isaiah said again,

⁴⁰ "He has blinded their eyes and he hardened their heart, lest they should see with their eyes, and perceive with their heart, and would turn, and I would heal them."

⁴¹ Isaiah said these things when he saw his glory, and spoke of him.

⁴² Nevertheless even of the rulers many believed in him, but because of the Pharisees they didn't confess it, so that they wouldn't be put out of the synagogue,

⁴³ for they loved men's praise more than God's praise.

⁴⁴ Jesus cried out and said, "Whoever believes in me, believes not in me, but in him who sent me.

⁴⁵ He who sees me sees him who sent me.

⁴⁶ I have come as a light into the world, that whoever believes in me may not remain in the darkness.

⁴⁷ If anyone listens to my sayings, and doesn't believe, I don't judge him. For I came not to judge the world, but to save the world.

⁴⁸ He who rejects me, and doesn't receive my sayings, has one who judges him. The word that I spoke, the same will judge him in the last day.

⁴⁹ For I spoke not from myself, but the Father who sent me, he gave me a commandment, what I should say, and what I should speak.

⁵⁰ I know that his commandment is eternal life. The things therefore which I speak, even as the Father has said to me, so I speak."