¹ ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

² ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

³ אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

⁴ אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁵ אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁶ אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁷ אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁸ אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁹ אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

¹⁰ אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹¹ אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹² שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹³ אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹⁴ אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁵ גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁶ כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁷ אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁸ כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁹ לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

²⁰ כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²¹ שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²² אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²³ לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²⁴ עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁵ מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁶ אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁷ שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁸ אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁹ ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰ ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³¹ ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³² אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³³ עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³⁴ אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁵ ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁶ ]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁷ ]73-63[׃

³⁸ שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁹ אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

⁴⁰ ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴¹ והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴² השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴³ שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴⁴ אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁵ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁶ כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷ ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁸ לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃