Bible

 

Yehoshua 24

Studie

   

1 ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃

2 ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃

3 ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארב את זרעו ואתן לו את יצחק׃

4 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃

5 ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃

6 ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף׃

7 ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃

8 ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃

9 ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם׃

10 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃

11 ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃

12 ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃

13 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים׃

14 ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה׃

15 ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃

16 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים׃

17 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃

18 ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו׃

19 ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃

20 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם׃

21 ויאמר העם אל יהושע לא כי את יהוה נעבד׃

22 ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃

23 ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל׃

24 ויאמרו העם אל יהושע את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃

25 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃

26 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃

27 ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם׃

28 וישלח יהושע את העם איש לנחלתו׃

29 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃

30 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש׃

31 ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃

32 ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה׃

33 ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Explained # 660

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 1232  
  

660. And they that dwell upon the earth shall rejoice over them and shall be glad.- That this signifies the delights of infernal love with those who are opposed to the goods and truths of the church, is evident from the signification of they that dwell upon the earth, as denoting those who are in the church; in the present case, those therein who are in evils and in falsities therefrom, consequently those who are opposed to its goods and truths; and from the signification of rejoicing and being glad, as denoting here the delight of infernal love; for all joy and all gladness is from love. For every one rejoices and is glad when his love is favoured, and when he is in pursuit of and attains the object of his love; in a word, all man's joy proceeds from his love, and all sadness and grief of mind from antagonism to his love.

[2] It is said "to rejoice and to be glad" because of the marriage of good and truth. For joy is said of good because it relates to love, as it properly pertains to the heart and will, and gladness is said of truth, because it relates to love of truth, as it properly pertains to the mind and its thought; therefore we say "joy of heart" and "gladness of mind." For everywhere in the Word two expressions occur, one of which has reference to good and the other to truth, and this is the case because the conjunction of good and truth makes both heaven and the church, therefore both heaven and the church are compared to a marriage, from the fact that the Lord is called the bridegroom and husband, and heaven and the church, the bride and wife. He therefore who is not in that marriage is neither an angel of heaven, nor a man of the church. The reason of this also is, that good is not possible with any one unless formed by truths, nor is truth possible unless it lives from good. For all truth is the form of good, and all good is the esse of truth, and because one is not possible without the other, it follows that the marriage of good and truth must necessarily exist both with the men of the church and the angels of heaven; also all intelligence and wisdom are from that marriage, for from it truths and goods are being continually born, by which the understanding and will are formed.

[3] These things have been stated to make it clear why it is said "to rejoice and be glad;" for to rejoice is stated of good and its love or affection, and to be glad is stated of truth, and its love or affection. Similarly also in many other parts of the Word, in the following passages:

"The heavens shall be glad and the earth shall rejoice" (Psalm 96:11).

"Let all that seek thee rejoice and be glad in thee" (Psalm 40:16; 70:4).

"The just shall be glad, and exult before God, and shall rejoice in gladness" (Psalm 68:3).

"That we may rejoice all our days, make us glad according to the days thou hast afflicted us" (Psalm 90:14, 15).

"Be glad in Jerusalem, and exult in her, all ye that love her, rejoice for joy with her, all ye that mourn over her" (Isaiah 66:10).

"Rejoice and be glad, O daughter of Edom" (Lamentations 4:21).

"Behold joy and gladness; killing the ox" (Isaiah 22:13).

"They shall obtain joy and gladness, sadness and sighing shall flee away" (Isaiah 35:10; 51:11).

"Joy and gladness shall be found in Zion, confession and the voice of singing" (Isaiah 51:3).

"Thou wilt make me to hear joy and gladness" (Psalm 51:8).

"Gladness and joy are cut off from the house of our God" (Joel 1:16).

"The fast of the tenth month shall be to the house of Judah for joy and for gladness" (Zech. 8:19).

"The voice of joy and the voice of gladness, and the voice of the bridegroom and the voice of the bride" (Jeremiah 7:34; 25:10; 33:11).

[4] In the place of joy, exultation is also mentioned, because exultation like joy, is said of good, because it relates to love, to the heart and to the will; as in the following passages:

"Jacob shall exult, Israel shall be glad" (Psalm 14:7; 53:6).

"I exult and am glad in thy kindness" (Psalm 31:7).

"Be glad in Jehovah, and exult, O ye just" (Psalm 32:11).

"The mount of Zion shall be glad, and the daughters of Judah shall exult" (Psalm 48:11).

"Let all that trust in thee be glad, and let them that love thy name exult in thee" (Psalm 5:11).

"This is the day which Jehovah hath made, we will exult and be glad in it" (Psalm 118:24).

"We will exult and be glad in his salvation" (Isaiah 25:9).

"Be glad and exult for ever in the things which I create" (Isaiah 65:18).

"Exult and be glad that Jehovah hath magnified his doing" (Joel 2:21).

"Sons of Zion exult and be glad in Jehovah your God" (Joel 2:23; Habakkuk 3:18).

"Be glad and exult with all the heart, O daughter of Jerusalem" (Zephan. 3:14).

"Gladness and exultation are taken away from Carmel" (Isaiah 16:10; Jeremiah 48:33).

The angel said unto Zacharias, "Thou shalt have gladness and exultation, and many shall rejoice at his birth" (Luke 1:14).

In all these passages, exultation signifies delight from the love and affection for good, and gladness signifies pleasure from the love and affection for truth.

  
/ 1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Bible

 

1 Kings 14:18

Studie

       

18 All Israel buried him, and mourned for him, according to the word of Yahweh, which he spoke by his servant Ahijah the prophet.