¹ ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

² וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃

³ ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן׃

⁴ ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃

⁵ ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃

⁶ ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃

⁷ לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃

⁸ ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל׃

⁹ ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם׃

¹⁰ ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ראישנה׃

¹¹ ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה׃

¹² ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו׃

¹³ ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה׃

¹⁴ ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה׃

¹⁵ ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה׃

¹⁶ ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃

¹⁷ וממטה בנימן את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה׃

¹⁸ את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע׃

¹⁹ כל ערי בני אהרן הכהנים שלש עשרה ערים ומגרשיהן׃

²⁰ ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃

²¹ ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה׃

²² ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה ערים ארבע׃

²³ וממטה דן את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה׃

²⁴ את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה ערים ארבע׃

²⁵ וממחצית מטה מנשה את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתים׃

²⁶ כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים׃

²⁷ ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים׃

²⁸ וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה׃

²⁹ את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה ערים ארבע׃

³⁰ וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה׃

³¹ את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה ערים ארבע׃

³² וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש׃

³³ כל ערי הגרשני למשפחתם שלש עשרה עיר ומגרשיהן׃

³⁴ ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה׃

³⁵ את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה ערים ארבע׃

³⁶ וממטה ראובן את בצר ואת מגרשה ואת יהצה ואת מגרשה׃

³⁷ את קדמות ואת מגרשה ואת מיפעת ואת מגרשה ערים ארבע׃

³⁸ וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה׃

³⁹ את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה כל ערים ארבע׃

⁴⁰ כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃

⁴¹ כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃

⁴² תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל הערים האלה׃

⁴³ ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃

⁴⁴ וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם את כל איביהם נתן יהוה בידם׃

⁴⁵ לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הכל בא׃

¹ Sarah lived one hundred twenty-seven years. This was the length of Sarah's life.

² Sarah died in Kiriath Arba (the same is Hebron), in the land of Canaan. Abraham came to mourn for Sarah, and to weep for her.

³ Abraham rose up from before his dead, and spoke to the children of Heth, saying,

⁴ "I am a stranger and a foreigner living with you. Give me a possession of a burying-place with you, that I may bury my dead out of my sight."

⁵ The children of Heth answered Abraham, saying to him,

⁶ "Hear us, my lord. You are a prince of God among us. Bury your dead in the best of our tombs. None of us will withhold from you his tomb. Bury your dead."

⁷ Abraham rose up, and bowed himself to the people of the land, even to the children of Heth.

⁸ He talked with them, saying, "If it be your mind that I should bury my dead out of my sight, hear me, and entreat for me to Ephron the son of Zohar,

⁹ that he may give me the cave of Machpelah, which he has, which is in the end of his field. For the full price let him give it to me among you for a possession of a burying-place."

¹⁰ Now Ephron was sitting in the middle of the children of Heth. Ephron the Hittite answered Abraham in the hearing of the children of Heth, even of all who went in at the gate of his city, saying,

¹¹ "No, my lord, hear me. I give you the field, and I give you the cave that is in it. In the presence of the children of my people I give it to you. Bury your dead."

¹² Abraham bowed himself down before the people of the land.

¹³ He spoke to Ephron in the audience of the people of the land, saying, "But if you will, please hear me. I will give the price of the field. Take it from me, and I will bury my dead there."

¹⁴ Ephron answered Abraham, saying to him,

¹⁵ "My lord, listen to me. What is a piece of land worth four hundred shekels of silver between me and you? Therefore bury your dead."

¹⁶ Abraham listened to Ephron. Abraham weighed to Ephron the silver which he had named in the audience of the children of Heth, four hundred shekels of silver, according to the current merchants' standard.

¹⁷ So the field of Ephron, which was in Machpelah, which was before Mamre, the field, the cave which was in it, and all the trees that were in the field, that were in all of its borders, were deeded

¹⁸ to Abraham for a possession in the presence of the children of Heth, before all who went in at the gate of his city.

¹⁹ After this, Abraham buried Sarah his wife in the cave of the field of Machpelah before Mamre (that is, Hebron), in the land of Canaan.

²⁰ The field, and the cave that is in it, were deeded to Abraham for a possession of a burying place by the children of Heth.