Bible

 

Bereshit 50

Studie

   

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

   

Bible

 

Bereshit 37:18

Studie

       

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6559

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6559. 'And will fully return to us all the evil with which we repaid him' means that a punishment as merited is therefore impending. This is clear from the meaning of 'returning the evil with which they repaid him' as a punishment as merited; for the return of evil that is done to someone is the punishment that is duly merited. What the returning of evil is, or what the nature of punishments in the spiritual world is, must be stated because it will show what the internal sense is of the words under consideration here. If in the world of spirits evil spirits do anything evil that exceeds the evil they assimilated by the life they led in the world, those who administer punishment become present in an instant and chastise those spirits in exact accord with the degree of their transgression. For the rule in the next life is that no one should become more evil than he had been in the world. Those who suffer punishment have no knowledge at all of how the ones who administer such punishment know that the evil they do exceeds what they assimilated in the world. But they are told that the nature of order in the next life is such that evil itself carries its own punishment, so that the evil that is committed is completely bound up with the evil inflicted as punishment, that is, within the evil itself lies its own punishment. It is therefore in keeping with order that those who repay with punishment should be instantly present.

[2] This is what happens when evil spirits in the world of spirits perform evil. But in their own hell one spirit chastises another in accord with the evil they assimilated by their actions in the world; for they take that evil with them into the next life. From all this it may now be seen how one is to understand the statement that a punishment as merited is therefore impending, meant by 'will fully return to us all the evil with which we repaid him'.

But as for good spirits, if by chance they utter what is evil or do what is evil, they are not punished but are pardoned and also freed from blame; for it is not their intention to utter what is evil or to do what is evil. And they know that such evil words and deeds were aroused in them by hell and for that reason were not their own fault. This fact can also be recognized from their action against that evil and subsequent grief.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.