Bible

 

Bereshit 50

Studie

   

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

   

Bible

 

Bereshit 37:18

Studie

       

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6500

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6500. 'And wept on him' means sorrow. This is clear without explanation. The sorrow meant in the internal sense here by 'weeping' is not because of death, as the external sense implies, but sorrow because the good of the spiritual Church is not able to be raised above the natural. For the Lord, who is flowing in constantly by way of the internal, wishes to make that good more perfect and draw it closer to Himself; but in spite of this that good cannot be raised to the prime degree of good, which is that of the celestial Church, 3833. This is because the member of sorrow the spiritual Church dwells in obscurity, compared with one who belongs to the celestial Church. He engages in reasoning about truths to establish whether they are truths; or he goes about substantiating what is called doctrine, an activity he engages in without any perception of whether what he substantiates is true or not. And once he has substantiated something for himself he fully believes it to be true, even though it may be false. For nothing is incapable of being substantiated, since that kind of activity is the work of cleverness, not of intelligence, let alone wisdom. Falsity can be substantiated more readily than truth, because it encourages evil desires and accords with the illusions of the senses. Since the member of the spiritual Church is like this he cannot possibly be raised above the natural. This then is the reason for the sorrow meant by 'Joseph wept on him'.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.