¹ היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

² והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

³ ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

⁴ ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

⁵ כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

⁶ ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

⁷ ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

⁸ וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

⁹ ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

¹⁰ והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

¹¹ ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

¹² לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

¹³ וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

¹⁴ ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

¹⁵ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁶ ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

¹⁷ וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

¹⁸ וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

¹⁹ דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

²⁰ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

²¹ ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

²² ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

²³ ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

²⁴ ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

²⁵ וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

²⁶ וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

²⁷ והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

²⁸ וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

¹² ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃

¹ Hear the word which Yahweh speaks to you, house of Israel!

² Thus says Yahweh, "Don't learn the way of the nations, and don't be dismayed at the signs of the sky; for the nations are dismayed at them.

³ For the customs of the peoples are vanity; for one cuts a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.

⁴ They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it not move.

⁵ They are like a palm tree, of turned work, and don't speak: they must be carried, because they can't go. Don't be afraid of them; for they can't do evil, neither is it in them to do good."

⁶ There is none like you, Yahweh; you are great, and your name is great in might.

⁷ Who should not fear you, King of the nations? For it appertains to you; because among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like you.

⁸ But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock.

⁹ There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skillful men.

¹⁰ But Yahweh is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembles, and the nations are not able to withstand his indignation.

¹¹ You shall say this to them: The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.

¹² He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and by his understanding has he stretched out the heavens:

¹³ when he utters his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causes the vapors to ascend from the ends of the earth; he makes lightnings for the rain, and brings forth the wind out of his treasuries.

¹⁴ Every man is become brutish [and is] without knowledge; every goldsmith is disappointed by his engraved image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.

¹⁵ They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.

¹⁶ The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Yahweh of Armies is his name.

¹⁷ Gather up your wares out of the land, you who live under siege.

¹⁸ For thus says Yahweh, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel [it].

¹⁹ Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is [my] grief, and I must bear it.

²⁰ My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are no more: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.

²¹ For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Yahweh: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.

²² The voice of news, behold, it comes, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling place of jackals.

²³ Yahweh, I know that the way of man is not in himself: it is not in man who walks to direct his steps.

²⁴ Yahweh, correct me, but in measure: not in your anger, lest you bring me to nothing.

²⁵ Pour out your wrath on the nations that don't know you, and on the families that don't call on your name: for they have devoured Jacob, yes, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.