¹ היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

² והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

³ ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

⁴ ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

⁵ כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

⁶ ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

⁷ ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

⁸ וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

⁹ ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

¹⁰ והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

¹¹ ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

¹² לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

¹³ וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

¹⁴ ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

¹⁵ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁶ ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

¹⁷ וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

¹⁸ וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

¹⁹ דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

²⁰ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

²¹ ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

²² ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

²³ ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

²⁴ ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

²⁵ וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

²⁶ וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

²⁷ והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

²⁸ וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

²⁸ וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם׃

¹¹ He said these things, and after that, he said to them, "Our friend, Lazarus, has fallen asleep, but I am going so that I may awake him out of sleep."

¹² The disciples therefore said, "Lord, if he has fallen asleep, he will recover."

¹³ Now Jesus had spoken of his death, but they thought that he spoke of taking rest in sleep.

¹⁴ So Jesus said to them plainly then, "Lazarus is dead.

¹⁵ I am glad for your sakes that I was not there, so that you may believe. Nevertheless, let's go to him."

¹⁶ Thomas therefore, who is called Didymus, said to his fellow disciples, "Let's go also, that we may die with him."

¹⁷ So when Jesus came, he found that he had been in the tomb four days already.

¹⁸ Now Bethany was near Jerusalem, about fifteen stadia away.

¹⁹ Many of the Jews had joined the women around Martha and Mary, to console them concerning their brother.

²⁰ Then when Martha heard that Jesus was coming, she went and met him, but Mary stayed in the house.

²¹ Therefore Martha said to Jesus, "Lord, if you would have been here, my brother wouldn't have died.

²² Even now I know that, whatever you ask of God, God will give you."

²³ Jesus said to her, "Your brother will rise again."

²⁴ Martha said to him, "I know that he will rise again in the resurrection at the last day."

²⁵ Jesus said to her, "I am the resurrection and the life. He who believes in me will still live, even if he dies.

²⁶ Whoever lives and believes in me will never die. Do you believe this?"

²⁷ She said to him, "Yes, Lord. I have come to believe that you are the Christ, God's Son, he who comes into the world."

²⁸ When she had said this, she went away, and called Mary, her sister, secretly, saying, "The Teacher is here, and is calling you."

²⁹ When she heard this, she arose quickly, and went to him.

³⁰ Now Jesus had not yet come into the village, but was in the place where Martha met him.

³¹ Then the Jews who were with her in the house, and were consoling her, when they saw Mary, that she rose up quickly and went out, followed her, saying, "She is going to the tomb to weep there."

³² Therefore when Mary came to where Jesus was, and saw him, she fell down at his feet, saying to him, "Lord, if you would have been here, my brother wouldn't have died."

³³ When Jesus therefore saw her weeping, and the Jews weeping who came with her, he groaned in the spirit, and was troubled,

³⁴ and said, "Where have you laid him?" They told him, "Lord, come and see."

³⁵ Jesus wept.

³⁶ The Jews therefore said, "See how much affection he had for him!"

³⁷ Some of them said, "Couldn't this man, who opened the eyes of him who was blind, have also kept this man from dying?"

³⁸ Jesus therefore, again groaning in himself, came to the tomb. Now it was a cave, and a stone lay against it.

³⁹ Jesus said, "Take away the stone." Martha, the sister of him who was dead, said to him, "Lord, by this time there is a stench, for he has been dead four days."

⁴⁰ Jesus said to her, "Didn't I tell you that if you believed, you would see God's glory?"

⁴¹ So they took away the stone from the place where the dead man was lying. Jesus lifted up his eyes, and said, "Father, I thank you that you listened to me.

⁴² I know that you always listen to me, but because of the multitude that stands around I said this, that they may believe that you sent me."

⁴³ When he had said this, he cried with a loud voice, "Lazarus, come out!"

⁴⁴ He who was dead came out, bound hand and foot with wrappings, and his face was wrapped around with a cloth. Jesus said to them, "Free him, and let him go."