¹ ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך׃

² אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃

³ אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃

⁴ קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃

⁵ שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃

⁶ יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃

⁷ יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃

⁸ מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃

⁹ רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃

¹⁰ יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃

¹¹ וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן׃

¹² ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃

¹³ ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו׃

¹⁴ והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה׃

¹⁵ גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי׃

¹⁶ ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃

¹⁷ ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃

¹⁸ ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃

¹⁹ ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים׃

²⁰ וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃

²¹ כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה׃

²² ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃

²³ ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃

²⁴ אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה׃

²⁵ אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃

²⁶ והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃

²⁷ ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃

²⁸ ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל׃

²⁹ למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי׃

³⁰ לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃

³¹ הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃

³² והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃

³³ ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃

³⁴ וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃

³⁵ והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים׃

³⁶ והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃

⁴ The Rock, his work is perfect, for all his ways are justice: a God of faithfulness and without iniquity, just and right is he.

⁵ They have dealt corruptly with him, [they are] not his children, [it is] their blemish. [They are] a perverse and crooked generation.

⁶ Do you thus requite Yahweh, foolish people and unwise? Isn't he your father who has bought you? He has made you, and established you.

⁷ Remember the days of old. Consider the years of many generations. Ask your father, and he will show you; your elders, and they will tell you.

⁸ When the Most High gave to the nations their inheritance, when he separated the children of men, he set the bounds of the peoples according to the number of the children of Israel.

⁹ For Yahweh's portion is his people. Jacob is the lot of his inheritance.

¹⁰ He found him in a desert land, in the waste howling wilderness. He surrounded him. He cared for him. He kept him as the apple of his eye.

¹¹ As an eagle that stirs up her nest, that flutters over her young, he spread abroad his wings, he took them, he bore them on his feathers.

¹² Yahweh alone led him. There was no foreign god with him.

¹³ He made him ride on the high places of the earth. He ate the increase of the field. He caused him to suck honey out of the rock, oil out of the flinty rock;

¹⁴ Butter of the herd, and milk of the flock, with fat of lambs, rams of the breed of Bashan, and goats, with the finest of the wheat. Of the blood of the grape you drank wine.

¹⁵ But Jeshurun grew fat, and kicked. You have grown fat. You have grown thick. You have become sleek. Then he forsook God who made him, and lightly esteemed the Rock of his salvation.

¹⁶ They moved him to jealousy with strange [gods]. They provoked him to anger with abominations.

¹⁷ They sacrificed to demons, [which were] no God, to gods that they didn't know, to new [gods] that came up of late, which your fathers didn't dread.

¹⁸ Of the Rock who became your father, you are unmindful, and have forgotten God who gave you birth.

¹⁹ Yahweh saw [it], and abhorred [them], because of the provocation of his sons and his daughters.

²⁰ He said, "I will hide my face from them. I will see what their end shall be; for they are a very perverse generation, children in whom is no faithfulness.

²¹ They have moved me to jealousy with that which is not God. They have provoked me to anger with their vanities. I will move them to jealousy with those who are not a people. I will provoke them to anger with a foolish nation.

²² For a fire is kindled in my anger, Burns to the lowest Sheol, Devours the earth with its increase, and sets the foundations of the mountains on fire.

²³ "I will heap evils on them. I will spend my arrows on them.

²⁴ [They shall be] wasted with hunger, and devoured with burning heat and bitter destruction. I will send the teeth of animals on them, With the poison of crawling things of the dust.

²⁵ Outside the sword shall bereave, and in the rooms, terror; on both young man and virgin, The nursing infant with the gray-haired man.

²⁶ I said, I would scatter them afar. I would make the memory of them to cease from among men;

²⁷ were it not that I feared the provocation of the enemy, lest their adversaries should judge wrongly, lest they should say, 'Our hand is exalted, Yahweh has not done all this.'"

²⁸ For they are a nation void of counsel. There is no understanding in them.

²⁹ Oh that they were wise, that they understood this, that they would consider their latter end!

³⁰ How could one chase a thousand, and two put ten thousand to flight, unless their Rock had sold them, and Yahweh had delivered them up?

³¹ For their rock is not as our rock, even our enemies themselves being judges.

³² For their vine is of the vine of Sodom, of the fields of Gomorrah. Their grapes are grapes of gall, Their clusters are bitter.

³³ Their wine is the poison of serpents, The cruel venom of asps.

³⁴ "Isn't this laid up in store with me, sealed up among my treasures?

³⁵ Vengeance is mine, and recompense, at the time when their foot slides; for the day of their calamity is at hand. The things that are to come on them shall make haste."

³⁶ For Yahweh will judge his people, and have compassion on his servants, when he sees that [their] power is gone, There is none [remaining], shut up or left at large.

³⁷ He will say, "Where are their gods, The rock in which they took refuge;