¹ חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

² הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

³ זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

⁴ אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

⁵ אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

⁶ איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

⁷ עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

⁸ הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

⁹ וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃

¹⁰ מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

¹¹ ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו [כ= שערו] [ק= שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃

¹² ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃

¹³ אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו׃

¹⁴ ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃

¹⁵ כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

¹⁶ כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃

¹⁷ ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃

¹⁸ והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה* שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃

¹⁹ וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃

²⁰ וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃

²¹ ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃

²⁹ כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

¹ The burden of Tyre. Howl, you ships of Tarshish! For it is laid waste, so that there is no house, no entering in. From the land of Kittim it is revealed to them.

² Be still, you inhabitants of the coast, you whom the merchants of Sidon, that pass over the sea, have replenished.

³ On great waters, the seed of the Shihor, the harvest of the Nile, was her revenue. She was the market of nations.

⁴ Be ashamed, Sidon; for the sea has spoken, the stronghold of the sea, saying, "I have not travailed, nor brought forth, neither have I nourished young men, nor brought up virgins."

⁵ When the report comes to Egypt, they will be in anguish at the report of Tyre.

⁶ Pass over to Tarshish! Wail, you inhabitants of the coast!

⁷ Is this your joyous city, whose antiquity is of ancient days, whose feet carried her far away to travel?

⁸ Who has planned this against Tyre, the giver of crowns, whose merchants are princes, whose traffickers are the honorable of the earth?

⁹ Yahweh of Armies has planned it, to stain the pride of all glory, to bring into contempt all the honorable of the earth.

¹⁰ Pass through your land like the Nile, daughter of Tarshish. There is no restraint any more.

¹¹ He has stretched out his hand over the sea. He has shaken the kingdoms. Yahweh has ordered the destruction of Canaan's strongholds.

¹² He said, "You shall rejoice no more, you oppressed virgin daughter of Sidon. Arise, pass over to Kittim. Even there you will have no rest."

¹³ Behold, the land of the Chaldeans. This people was not. The Assyrians founded it for those who dwell in the wilderness. They set up their towers. They overthrew its palaces. They made it a ruin.

¹⁴ Howl, you ships of Tarshish, for your stronghold is laid waste!

¹⁵ It will come to pass in that day that Tyre will be forgotten seventy years, according to the days of one king. After the end of seventy years it will be to Tyre like in the song of the prostitute.

¹⁶ Take a harp; go about the city, you prostitute that has been forgotten. Make sweet melody. Sing many songs, that you may be remembered.

¹⁷ It will happen after the end of seventy years that Yahweh will visit Tyre, and she shall return to her wages, and will play the prostitute with all the kingdoms of the world on the surface of the earth.

¹⁸ Her merchandise and her wages will be holiness to Yahweh. It will not be treasured nor laid up; for her merchandise will be for those who dwell before Yahweh, to eat sufficiently, and for durable clothing.