¹ חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

² הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

³ זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

⁴ אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

⁵ אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

⁶ איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

⁷ עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

⁸ הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

⁹ וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃

¹⁰ מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

¹¹ ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו [כ= שערו] [ק= שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃

¹² ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃

¹³ אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו׃

¹⁴ ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃

¹⁵ כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

¹⁶ כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃

¹⁷ ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃

¹⁸ והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה* שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃

¹⁹ וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃

²⁰ וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃

²¹ ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃

⁹ ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃

¹ בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃

² ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃

³ וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃

⁴ קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃

⁵ וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין [כ= שניה] [ק= שנה] וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃

⁶ באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־[כ= גביה] [ק= גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃

⁷ באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה [כ= רביעיה] [ק= רביעאה] דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא [כ= ברגליה] [ק= ברגלה] רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃

⁸ משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת [כ= ביניהון] [ק= ביניהן] ותלת מן־קרניא קדמיתא [כ= אתעקרו] [ק= אתעקרה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃

⁹ חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃

¹⁰ נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף [כ= אלפים] [ק= אלפין] ישמשונה ורבו [כ= רבון] [ק= רבבן] קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃

¹¹ חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

¹² ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃

¹³ חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

¹⁴ ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ ף

¹⁵ אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

¹⁶ קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃

¹⁷ אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃

¹⁸ ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃

¹⁹ אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־[כ= כלהון] [ק= כלהין] דחילה יתירה [כ= שניה] [ק= שנה] די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃

²⁰ ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת [כ= ונפלו] [ק= ונפלה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃

²¹ חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃

²² עד די־אתה* עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃

²³ כן אמר חיותא רביעיתא מלכו [כ= רביעיא] [ק= רביעאה] תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃

²⁴ וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃

²⁵ ומלין לצד [כ= עליא] [ק= עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃

²⁶ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃

²⁷ ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃

²⁸ עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ ף