¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־אהרן ואמרת אליו בהעלתך את־הנרת אל־מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃

³ ויעש כן אהרן אל־מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את־משה׃

⁴ וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד־ירכה עד־פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את־משה כן עשה את־המנרה׃ ף

⁵ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

⁶ קח את־הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃

⁷ וכה־תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על־כל־בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃

⁸ ולקחו פר בן־בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר־שני בן־בקר תקח לחטאת׃

⁹ והקרבת את־הלוים לפני אהל מועד והקהלת את־כל־עדת בני ישראל׃

¹⁰ והקרבת את־הלוים לפני יהוה וסמכו בני־ישראל את־ידיהם על־הלוים׃

¹¹ והניף אהרן את־הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את־עבדת יהוה׃

¹² והלוים יסמכו את־ידיהם על ראש הפרים ועשה את־האחד חטאת ואת־האחד עלה ליהוה לכפר על־הלוים׃

¹³ והעמדת את־הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃

¹⁴ והבדלת את־הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃

¹⁵ ואחרי־כן יבאו הלוים לעבד את־אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃

¹⁶ כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל־רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃

¹⁷ כי לי כל־בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃

¹⁸ ואקח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל׃

¹⁹ ואתנה את־הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את־עבדת בני־ישראל באהל מועד ולכפר על־בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני־ישראל אל־הקדש׃

²⁰ ויעש משה ואהרן וכל־עדת בני־ישראל ללוים ככל אשר־צוה יהוה את־משה ללוים כן־עשו להם בני ישראל׃

²¹ ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃

²² ואחרי־כן באו הלוים לעבד את־עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את־משה על־הלוים כן עשו להם׃ ס

²³ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²⁴ זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃

²⁵ ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃

²⁶ ושרת את־אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ ף

⁵² Jesus said to him, "Go your way. Your faith has made you well." Immediately he received his sight, and followed Jesus in the way.