2
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃
3
ועשיתם אשה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן־הבקר או מן־הצאן׃
4
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃
5
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על־העלה או לזבח לכבש האחד׃
6
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃
7
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה׃
8
וכי־תעשה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שלמים ליהוה׃
9
והקריב על־בן־הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃
10
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח־ניחח ליהוה׃
11
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או־לשה בכבשים או בעזים׃
12
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃
13
כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה׃
14
וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃
15
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃
16
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ ף
18
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל־הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃
19
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃
20
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃
21
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ ס
22
וכי תשגו ולא תעשו את כל־המצות האלה אשר־דבר יהוה אל־משה׃
23
את כל־אשר צוה יהוה אליכם ביד־משה מן־היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃
24
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל־העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר־עזים אחד לחטת׃
25
וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם׃
26
ונסלח לכל־עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל־העם בשגגה׃ ס
27
ואם־נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת־שנתה לחטאת׃
28
וכפר הכהן על־הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃
29
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃
30
והנפש אשר־תעשה ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃
31
כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ ף
32
ויהיו בני־ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃
33
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל־משה ואל־אהרן ואל כל־העדה׃
34
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה־יעשה לו׃ ס
35
ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה׃
36
ויציאו אתו כל־העדה אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף
38
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת׃
39
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם׃
40
למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
41
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ ף
