Bible

 

BaMidbar 13

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 שלח־לך אנשים ויתרו את־ארץ כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃

3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על־פי יהוה כלם אנשים ראשי בני־ישראל המה׃

4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן־זכור׃

5 למטה שמעון שפט בן־חורי׃

6 למטה יהודה כלב בן־יפנה׃

7 למטה יששכר יגאל בן־יוסף׃

8 למטה אפרים הושע בן־נון׃

9 למטה בנימן פלטי בן־רפוא׃

10 למטה זבולן גדיאל בן־סודי׃

11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן־סוסי׃

12 למטה דן עמיאל בן־גמלי׃

13 למטה אשר סתור בן־מיכאל׃

14 למטה נפתלי נחבי בן־ופסי׃

15 למטה גד גאואל בן־מכי׃

16 אלה שמות האנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ ויקרא משה להושע בן־נון יהושע׃

17 וישלח אתם משה לתור את־ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את־ההר׃

18 וראיתם את־הארץ מה־הוא ואת־העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־רב׃

19 ומה הארץ אשר־הוא ישב בה הטובה הוא אם־רעה ומה הערים אשר־הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃

20 ומה הארץ השמנה הוא אם־רזה היש־בה עץ אם־אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃

21 ויעלו ויתרו את־הארץ ממדבר־צן עד־רחב לבא חמת׃

22 ויעלו בנגב ויבא עד־חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃

23 ויבאו עד־נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן־הרמנים ומן־התאנים׃

24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר־כרתו משם בני ישראל׃

25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃

26 וילכו ויבאו אל־משה ואל־אהרן ואל־כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת־כל־העדה ויראום את־פרי הארץ׃

27 ויספרו־לו ויאמרו באנו אל־הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה־פריה׃

28 אפס כי־עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם־ילדי הענק ראינו שם׃

29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על־הים ועל יד הירדן׃

30 ויהס כלב את־העם אל־משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי־יכול נוכל לה׃

31 והאנשים אשר־עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל־העם כי־חזק הוא ממנו׃

32 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃

33 ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃

   

Komentář

 

Dwell

  
"Hunting Camp on the Plains" by Henry Farny

To “dwell” somewhere, then, is significant – it’s much more than just visiting – but is less permanent than living there. And indeed, to dwell somewhere in the Bible represents entering that spiritual state and engaging it, but not necessary permanently. A “dwelling,” meanwhile, represents the various loves that inspire the person who inhabits it, from the most evil – “those dwelling in the shadow of death” in Isaiah 9, for example – to the exalted state of the tabernacle itself, which was built as a dwelling-place for the Lord and represents heaven in all its details. Many people were nomadic in Biblical times, especially the times of the Old Testament, and lived in tents that could be struck, moved and raised quickly. Others, of course, lived in houses, generally made of stone and wood and quite permanent. In between the two were larger, more elaborate tent-style structures called tabernacles or dwellings; the tabernacle Moses built for the Ark of the Covenant is on this model.

Bible

 

Isaiah 9

Studie

   

1 But there shall be no more gloom for her who was in anguish. In the former time, he brought into contempt the land of Zebulun and the land of Naphtali; but in the latter time he has made it glorious, by the way of the sea, beyond the Jordan, Galilee of the nations.

2 The people who walked in darkness have seen a great light. Those who lived in the land of the shadow of death, on them the light has shined.

3 You have multiplied the nation. You have increased their joy. They rejoice before you according to the joy in harvest, as men rejoice when they divide the spoil.

4 For the yoke of his burden, and the staff of his shoulder, the rod of his oppressor, you have broken as in the day of Midian.

5 For all the armor of the armed man in the noisy battle, and the garments rolled in blood, will be for burning, fuel for the fire.

6 For to us a child is born. To us a son is given; and the government will be on his shoulders. His name will be called Wonderful, Counselor, Mighty God, Everlasting Father, Prince of Peace.

7 Of the increase of his government and of peace there shall be no end, on the throne of David, and on his kingdom, to establish it, and to uphold it with justice and with righteousness from that time on, even forever. The zeal of Yahweh of Armies will perform this.

8 The Lord sent a word into Jacob, and it falls on Israel.

9 All the people will know, including Ephraim and the inhabitants of Samaria, who say in pride and in arrogance of heart,

10 "The bricks have fallen, but we will build with cut stone. The sycamore fig trees have been cut down, but we will put cedars in their place."

11 Therefore Yahweh will set up on high against him the adversaries of Rezin, and will stir up his enemies,

12 The Syrians in front, and the Philistines behind; and they will devour Israel with open mouth. For all this, his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

13 Yet the people have not turned to him who struck them, neither have they sought Yahweh of Armies.

14 Therefore Yahweh will cut off from Israel head and tail, palm branch and reed, in one day.

15 The elder and the honorable man is the head, and the prophet who teaches lies is the tail.

16 For those who lead this people lead them astray; and those who are led by them are destroyed.

17 Therefore the Lord will not rejoice over their young men, neither will he have compassion on their fatherless and widows; for everyone is profane and an evildoer, and every mouth speaks folly. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

18 For wickedness burns like a fire. It devours the briers and thorns; yes, it kindles in the thickets of the forest, and they roll upward in a column of smoke.

19 Through the wrath of Yahweh of Armies, the land is burnt up; and the people are the fuel for the fire. No one spares his brother.

20 One will devour on the right hand, and be hungry; and he will eat on the left hand, and they will not be satisfied. Everyone will eat the flesh of his own arm:

21 Manasseh, Ephraim; and Ephraim, Manasseh; and they together shall be against Judah. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.