Bible

 

VaYikra 11

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר אלהם׃

2 דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־הארץ׃

3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

4 אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

5 ואת־השפן כי־מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

6 ואת־הארנבת כי־מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

7 ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר טמא הוא לכם׃

8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

9 את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

10 וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃

12 כל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

13 ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃

14 ואת־הדאה ואת־האיה למינה׃

15 את כל־ערב למינו׃

16 ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃

17 ואת־הכוס ואת־השלך ואת־הינשוף׃

18 ואת־התנשמת ואת־הקאת ואת־הרחם׃

19 ואת החסידה האנפה למינה ואת־הדוכיפת ואת־העטלף׃

20 כל שרץ העוף ההלך על־ארבע שקץ הוא לכם׃ ס

21 אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־[כ= לא] [ק= לו] כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃

22 את־אלה מהם תאכלו את־הארבה* למינו ואת־הסלעם למינהו ואת־החרגל למינהו ואת־החגב למינהו׃

23 וכל שרץ העוף אשר־לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

24 ולאלה תטמאו כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

25 וכל־הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

26 לכל־הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל־הנגע בהם יטמא׃

27 וכל הולך על־כפיו בכל־החיה ההלכת על־ארבע טמאים הם לכם כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

28 והנשא את־נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב טמאים המה לכם׃ ס

29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על־הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

31 אלה הטמאים לכם בכל־השרץ כל־הנגע בהם במתם יטמא עד־הערב׃

32 וכל אשר־יפל־עליו מהם במתם יטמא מכל־כלי־עץ או בגד או־עור או שק כל־כלי אשר־יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד־הערב וטהר׃

33 וכל־כלי־חרש אשר־יפל מהם אל־תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

34 מכל־האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל־משקה אשר ישתה בכל־כלי יטמא׃

35 וכל אשר־יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

36 אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

37 וכי יפל מנבלתם על־כל־זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

38 וכי יתן־מים על־זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ ס

39 וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־הערב׃

40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב והנשא את־נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

41 וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

42 כל הולך על־גחון וכל הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃

43 אל־תשקצו את־נפשתיכם בכל־השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־הארץ׃

45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל־נפש השרצת על־הארץ׃

47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3146

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3146. 'And gave straw and fodder to the camels' means instruction in truths and goods. This is clear from the meaning of 'straw' as the truths present in the natural man, and from the meaning of 'fodder' as the goods there, dealt with above in 3114. Since these things are meant by 'straw and fodder' it therefore follows that 'giving straw and fodder' is giving instruction in truths and goods. The purpose of that freedom is this: Possessing the affection for truth and being stirred by that affection, a person may become instructed in such a way that truths are implanted deep within him - within the spiritual man or the soul - where they are joined to good, as may be seen from what has been shown regarding freedom in 2870-2893.

[2] This is the way in which faith - that is, truth which is the truth of faith made to take root; and unless it is coupled to good in the rational the truth of faith never receives any life, nor does any fruit develop from it. For everything called the fruit of faith is the fruit of that good which is the good of love and charity coming by way of truth which is the truth of faith. Unless spiritual warmth, which is the good of love, is actively present in spiritual light, which is the truth of faith, man would be like ground frozen stiff, as in wintertime, when nothing grows, let alone bears any fruit. For just as light devoid of warmth is totally unproductive, so is faith devoid of love.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Bible

 

Luke 7:44

Studie

       

44 Turning to the woman, he said to Simon, "Do you see this woman? I entered into your house, and you gave me no water for my feet, but she has wet my feet with her tears, and wiped them with the hair of her head.