¹ זכר יהוה מה־היה לנו [כ= הביט] [ק= הביטה] וראה את־חרפתנו׃

² נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

³ יתומים היינו [כ= אין] [ק= ואין] אב אמתינו כאלמנות׃

⁴ מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

⁵ על צוארנו נרדפנו יגענו [כ= לא] [ק= ולא] הונח־לנו׃

⁶ מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

⁷ אבתינו חטאו [כ= אינם] [ק= ואינם] [כ= אנחנו] [ק= ואנחנו] עונתיהם סבלנו׃

⁸ עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

⁹ בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

¹⁰ עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

¹¹ נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

¹² שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

¹³ בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

¹⁴ זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

¹⁵ שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

¹⁶ נפלה עטרת ראשנו אוי־נא לנו כי חטאנו׃

¹⁷ על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשכו עינינו׃

¹⁸ על הר־ציון ששםם שועלים הלכו־בו׃ ף

¹⁹ אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

²⁰ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

²¹ השיבנו יהוה אליך [כ= ונשוב] [ק= ונשובה] חדש ימינו כקדם׃

²² כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד׃

¹⁰ You shall till the land for him, you, and your sons, and your servants; and you shall bring in [the fruits], that your master's son may have bread to eat: but Mephibosheth your master's son shall eat bread always at my table." Now Ziba had fifteen sons and twenty servants.