¹ איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות׃ ס

² בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר׃ ס

³ גם־[כ= תנין] [ק= תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר [כ= כי] [כ= ענים] [ק= כיענים] במדבר׃ ס

⁴ דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ ס

⁵ האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ ס

⁶ ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים׃ ס

⁷ זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ ס

⁸ חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצםם יבש היה כעץ׃ ס

⁹ טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ ס

¹⁰ ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי׃ ס

¹¹ כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה׃ ס

¹² לא האמינו מלכי־ארץ [כ= וכל] [ק= כל] ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ ס

¹³ מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ ס

¹⁴ נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ ס

¹⁵ סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ ס

¹⁶ פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו [כ= זקנים] [ק= וזקנים] לא חננו׃ ס

¹⁷ [כ= עודינה] [ק= עודינו] תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע׃ ס

¹⁸ צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו׃ ס

¹⁹ קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ ס

²⁰ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ ס

²¹ שישי ושמחי בת־אדום [כ= יושבתי] [ק= יושבת] בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי׃ ס

²² תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך׃ ף

²⁰ הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי־מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם־יהוה׃ ס