⁵⁶ קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

¹ איכה יעיב באפו אדני את־בת־ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא־זכר הדם־רגליו ביום אפו׃ ס

² בלע אדני [כ= לא] [ק= ולא] חמל את כל־נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת־יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ ס

³ גדע בחרי־אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ ס

⁴ דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו׃ ס

⁵ היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל־ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת־יהודה תאניה ואניה׃ ס

⁶ ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם־אפו מלך וכהן׃ ס

⁷ זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד־אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית־יהוה כיום מועד׃ ס

⁸ חשב יהוה להשחית חומת בת־ציון נטה קו לא־השיב ידו מבלע ויאבל־חל וחומה יחדו אמללו׃ ס

⁹ טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה׃ ס

¹⁰ ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ ס

¹¹ כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ ס

¹² לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם׃ ס

¹³ מה־אעידך מה אדמה־לך הבת ירושלם מה אשוה־לך ואנחמך בתולת בת־ציון כי־גדול כים שברך מי ירפא־לך׃ ס

¹⁴ נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא־גלו על־עונך להשיב [כ= שביתך] [ק= שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ ס

¹⁵ ספקו עליך כפים כל־עברי דרך שרקו וינעו ראשם על־בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש* לכל־הארץ׃ ס

¹⁶ פצו עליך פיהם כל־אויביך שרקו ויחרקו־שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ ס

¹⁷ עשה יהוה אשר זםם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ ס

¹⁸ צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יוםם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך׃ ס

¹⁹ קומי רני [כ= בליל] [ק= בלילה] לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על־נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל־חוצות׃ ס

²⁰ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ ס

²¹ שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ ס

²² תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף־יהוה פליט ושריד אשר־טפחתי ורביתי איבי כלם׃ ף

¹ כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אםכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר־מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אםכם׃

² מדוע באתי ואין איש קראתי* ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם־אין־בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃

³ אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃ ס

⁴ אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃

⁵ אדני יהוה פתח־לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃

⁶ גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

⁷ ואדני יהוה יעזר־לי על־כן לא נכלמתי על־כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־לא אבוש׃

⁸ קרוב מצדיקי מי־יריב אתי נעמדה יחד מי־בעל משפטי יגש אלי׃

⁹ הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃

¹⁰ מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃

¹¹ הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה־זאת לכם למעצבה תשכבון׃ ף