² אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

¹ רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

² אם־לא התלים עמדי ובהמרותמ* תלן עיני׃

³ שימה־נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

⁴ כי־לבם צפנת משכל* על־כן לא תרםם׃

⁵ לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

⁶ והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

⁷ ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

⁸ ישמו ישרים על־זאת ונקי על־חנף יתערר׃

⁹ ויאחז צדיק דרכו וטהר־ידים יסיף אמץ׃

¹⁰ ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא־אמצא בכם חכם׃

¹¹ ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

¹² לילה ליום ישימו אור קרוב מפני־חשך׃

¹³ אם־אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

¹⁴ לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

¹⁵ ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

¹⁶ בדי שאל תרדנה אם־יחד על־עפר נחת׃ ס

³² Jesus therefore said to them, "Most certainly, I tell you, it wasn't Moses who gave you the bread out of heaven, but my Father gives you the true bread out of heaven.