¹ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

² אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

³ אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס

⁴ בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵ בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶ במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס

⁷ גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹ גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס

¹⁰ דב ארב הוא לי [כ= אריה] [ק= ארי] במסתרים׃

¹¹ דרכי סורר ויפשחני שמני שםם׃

¹² דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס

¹³ הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴ הייתי שחק* לכל־עמי נגינתם כל־היום׃

¹⁵ השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס

¹⁶ ויגרס בחץץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷ ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸ ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס

¹⁹ זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰ זכור תזכור [כ= ותשיח] [ק= ותשוח] עלי נפשי׃

²¹ זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס

²² חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃

²³ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴ חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס

²⁵ טוב יהוה לקווק לנפש תדרשנו׃

²⁶ טוב ויחיל ודוםם לתשועת יהוה׃

²⁷ טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס

²⁸ ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹ יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰ יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס

³¹ כי לא יזנח לעולם אדני׃

³² כי אם־הוגה ורחם כרב [כ= חסדו] [ק= חסדיו]׃

³³ כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס

³⁴ לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵ להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃

³⁶ לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס

³⁷ מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹ מה־יתאוןן אדם חי גבר על־[כ= חטאו] [ק= חטאיו]׃ ס

⁴⁰ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃

⁴¹ נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃

⁴² נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס

⁴³ סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴ סכותה בעןן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵ סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס

⁴⁶ פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃

⁴⁷ פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸ פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס

⁴⁹ עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰ עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס

⁵² צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³ צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃

⁵⁴ צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס

⁵⁵ קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶ קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷ קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס

⁵⁸ רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹ ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰ ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס

⁶¹ שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃

⁶² שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃

⁶³ שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס

⁶⁴ תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵ תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃

⁶⁶ תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ ף

²¹ על־שבר בת־עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃

¹ למנצח אל־ששנים עדות לאסף מזמור׃

² רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

³ לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את־גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

⁴ אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

⁵ יהוה אלהים צבאות עד־מתי עשנת בתפלת עמך׃

⁶ האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

⁷ תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו׃

⁸ אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

⁹ גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

¹⁰ פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא־ארץ׃

¹¹ כסו הרים צלה וענפיה ארזי־אל׃

¹² תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה׃

¹³ למה פרצת גדריה וארוה כל־עברי דרך׃

¹⁴ יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

¹⁵ אלהים צבאות שוב־נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

¹⁶ וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך׃

¹⁷ שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

¹⁸ תהי־ידך על־איש ימינך על־בן־אדם אמצת לך׃

¹⁹ ולא־נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

²⁰ יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃