¹ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

² אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

³ אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס

⁴ בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵ בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶ במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס

⁷ גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹ גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס

¹⁰ דב ארב הוא לי [כ= אריה] [ק= ארי] במסתרים׃

¹¹ דרכי סורר ויפשחני שמני שםם׃

¹² דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס

¹³ הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴ הייתי שחק* לכל־עמי נגינתם כל־היום׃

¹⁵ השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס

¹⁶ ויגרס בחץץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷ ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸ ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס

¹⁹ זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰ זכור תזכור [כ= ותשיח] [ק= ותשוח] עלי נפשי׃

²¹ זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס

²² חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃

²³ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴ חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס

²⁵ טוב יהוה לקווק לנפש תדרשנו׃

²⁶ טוב ויחיל ודוםם לתשועת יהוה׃

²⁷ טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס

²⁸ ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹ יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰ יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס

³¹ כי לא יזנח לעולם אדני׃

³² כי אם־הוגה ורחם כרב [כ= חסדו] [ק= חסדיו]׃

³³ כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס

³⁴ לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵ להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃

³⁶ לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס

³⁷ מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹ מה־יתאוןן אדם חי גבר על־[כ= חטאו] [ק= חטאיו]׃ ס

⁴⁰ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃

⁴¹ נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃

⁴² נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס

⁴³ סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴ סכותה בעןן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵ סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס

⁴⁶ פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃

⁴⁷ פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸ פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס

⁴⁹ עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰ עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס

⁵² צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³ צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃

⁵⁴ צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס

⁵⁵ קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶ קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷ קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס

⁵⁸ רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹ ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰ ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס

⁶¹ שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃

⁶² שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃

⁶³ שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס

⁶⁴ תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵ תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃

⁶⁶ תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ ף

⁵⁶ כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

¹ ויען אליפז התימני ויאמר׃

² החכם יענה דעת־רוח וימלא קדים בטנו׃

³ הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם׃

⁴ אף־אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני־אל׃

⁵ כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

⁶ ירשיעך פיך ולא־אני ושפתיך יענו־בך׃

⁷ הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

⁸ הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

⁹ מה־ידעת ולא נדע תבין ולא־עמנו הוא׃

¹⁰ גם־שב גם־ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

¹¹ המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

¹² מה־יקחך לבך ומה־ירזמון עיניך׃

¹³ כי־תשיב אל־אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

¹⁴ מה־אנוש כי־יזכה וכי־יצדק ילוד אשה׃

¹⁵ הן [כ= בקדשו] [ק= בקדשיו] לא יאמין ושמים לא־זכו בעיניו׃

¹⁶ אף כי־נתעב ונאלח איש־שתה כמים עולה׃

¹⁷ אחוכ* שמע־לי וזה־חזיתי ואספרה׃

¹⁸ אשר־חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

¹⁹ להם לבדם נתנה הארץ ולא־עבר זר בתוכם׃

²⁰ כל־ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

²¹ קול־פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

²² לא־יאמין שוב מני־חשך [כ= וצפו] [ק= וצפוי] הוא אלי־חרב׃

²³ נדד הוא ללחם איה ידע כי־נכון בידו יום־חשך׃

²⁴ יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

²⁵ כי־נטה אל־אל ידו ואל־שדי יתגבר׃

²⁶ ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

²⁷ כי־כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי־כסל׃

²⁸ וישכון ערים נכחדות בתים לא־ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

²⁹ לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם׃

³⁰ לא־יסור מני־חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

³¹ אל־יאמן [כ= בשו] [ק= בשיו] נתעה כי־שוא תהיה תמורתו׃

³² בלא־יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

³³ יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

³⁴ כי־עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי־שחד׃

³⁵ הרה עמל וילד* און ובטנם תכין מרמה׃ ס