¹ בן־עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו [כ= חמיטל] [ק= חמוטל] בת־ירמיהו מלבנה׃

² ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשה יהויקים׃

³ כי על־אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד־השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃

⁴ ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך־בבל הוא וכל־חילו על־ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב׃

⁵ ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃

⁶ בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא־היה לחם לעם הארץ׃

⁷ ותבקע העיר וכל־אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין־החמתים אשר על־גן המלך וכשדים על־העיר סביב וילכו דרך הערבה׃

⁸ וירדפו חיל־כשדים אחרי המלך וישיגו את־צדקיהו בערבת ירחו וכל־חילו נפצו מעליו׃

⁹ ויתפשו את־המלך ויעלו אתו אל־מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃

¹⁰ וישחט מלך־בבל את־בני צדקיהו לעיניו וגם את־כל־שרי יהודה שחט ברבלתה׃

¹¹ ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך־בבל בבלה ויתנהו [כ= בבית]־ [ק= בית]־הפקדת עד־יום מותו׃

¹² ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע־עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך־בבל בא נבוזראדן רב־טבחים עמד לפני מלך־בבל בירושלם׃

¹³ וישרף את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־בתי ירושלם ואת־כל־בית הגדול שרף באש׃

¹⁴ ואת־כל־חמות ירושלם סביב נתצו כל־חיל כשדים אשר את־רב־טבחים׃

¹⁵ ומדלות העם ואת־יתר העם הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו אל־מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב־טבחים׃

¹⁶ ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב־טבחים לכרמים וליגבים׃

¹⁷ ואת־עמודי הנחשת אשר לבית־יהוה ואת־המכנות ואת־ים הנחשת אשר בבית־יהוה שברו כשדים וישאו את־כל־נחשתם בבלה׃

¹⁸ ואת־הסרות ואת־היעים ואת־המזמרות ואת־המזרקת ואת־הכפות ואת כל־כלי הנחשת אשר־ישרתו בהם לקחו׃

¹⁹ ואת־הספים ואת־המחתות ואת־המזרקות ואת־הסירות ואת־המנרות ואת־הכפות ואת־המנקיות אשר זהב זהב ואשר־כסף כסף לקח רב־טבחים׃

²⁰ העמודים שנים הים אחד והבקר שנים־עשר נחשת אשר־תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא־היה משקל לנחשתם כל־הכלים האלה׃

²¹ והעמודים שמנה עשרה אמה [כ= קומה] [ק= קומת] העמד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב׃

²² וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על־הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים׃

²³ ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל־הרמונים מאה על־השבכה סביב׃

²⁴ ויקח רב־טבחים את־שריה כהן הראש ואת־צפניה כהן המשנה ואת־שלשת שמרי הסף׃

²⁵ ומן־העיר לקח סריס אחד אשר־היה פקיד על־אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני־המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את־עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר׃

²⁶ ויקח אותם נבוזראדן רב־טבחים וילך אותם אל־מלך בבל רבלתה׃

²⁷ ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃

²⁸ זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת־שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה׃

²⁹ בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים׃

³⁰ בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב־טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל־נפש ארבעת אלפים ושש מאות׃ ף

³¹ ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך־יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את־ראש יהויכין מלך־יהודה ויצא אותו מבית [כ= הכליא] [ק= הכלוא]׃

³² וידבר אתו טבות ויתן את־כסאו ממעל לכסא [כ= מלכים] [ק= המלכים] אשר אתו בבבל׃

³³ ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל־ימי חיו׃

³⁴ וארחתו ארחת תמיד נתנה־לו מאת מלך־בבל דבר־יום ביומו עד־יום מותו כל ימי חייו׃

¹ It happened after these things, that the butler of the king of Egypt and his baker offended their lord, the king of Egypt.

² Pharaoh was angry with his two officers, the chief cupbearer and the chief baker.

³ He put them in custody in the house of the captain of the guard, into the prison, the place where Joseph was bound.

⁴ The captain of the guard assigned them to Joseph, and he took care of them. They stayed in prison many days.

⁵ They both dreamed a dream, each man his dream, in one night, each man according to the interpretation of his dream, the cupbearer and the baker of the king of Egypt, who were bound in the prison.

⁶ Joseph came in to them in the morning, and saw them, and saw that they were sad.

⁷ He asked Pharaoh's officers who were with him in custody in his master's house, saying, "Why do you look so sad today?"

⁸ They said to him, "We have dreamed a dream, and there is no one who can interpret it." Joseph said to them, "Don't interpretations belong to God? Please tell it to me."

⁹ The chief cupbearer told his dream to Joseph, and said to him, "In my dream, behold, a vine was in front of me,

¹⁰ and in the vine were three branches. It was as though it budded, its blossoms shot forth, and its clusters brought forth ripe grapes.

¹¹ Pharaoh's cup was in my hand; and I took the grapes, and pressed them into Pharaoh's cup, and I gave the cup into Pharaoh's hand."

¹² Joseph said to him, "This is its interpretation: the three branches are three days.

¹³ Within three more days, Pharaoh will lift up your head, and restore you to your office. You will give Pharaoh's cup into his hand, the way you did when you were his cupbearer.

¹⁴ But remember me when it will be well with you, and please show kindness to me, and make mention of me to Pharaoh, and bring me out of this house.

¹⁵ For indeed, I was stolen away out of the land of the Hebrews, and here also have I done nothing that they should put me into the dungeon."

¹⁶ When the chief baker saw that the interpretation was good, he said to Joseph, "I also was in my dream, and behold, three baskets of white bread were on my head.

¹⁷ In the uppermost basket there was all kinds of baked food for Pharaoh, and the birds ate them out of the basket on my head."

¹⁸ Joseph answered, "This is its interpretation. The three baskets are three days.

¹⁹ Within three more days, Pharaoh will lift up your head from off you, and will hang you on a tree; and the birds will eat your flesh from off you."

²⁰ It happened the third day, which was Pharaoh's birthday, that he made a feast for all his servants, and he lifted up the head of the chief cupbearer and the head of the chief baker among his servants.

²¹ He restored the chief cupbearer to his position again, and he gave the cup into Pharaoh's hand;

²² but he hanged the chief baker, as Joseph had interpreted to them.

²³ Yet the chief cupbearer didn't remember Joseph, but forgot him.