¹ כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃

² ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃

³ לכן יהיו כעןן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃

⁴ ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃

⁵ אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃

⁶ כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני׃

⁷ ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור׃

⁸ אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃

⁹ שחתך ישראל כי־בי בעזרך׃

¹⁰ אהי מלךך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים׃

¹¹ אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ ס

¹² צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃

¹³ חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים׃

¹⁴ מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃

¹⁵ כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה׃

¹ אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתןן על כל־גרנות דגן׃

² גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃

³ לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃

⁴ לא־יסכו ליהוה יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחםם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃*

⁵ מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה׃

⁶ כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃

⁷ באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

⁸ צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו׃

⁹ העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם׃ ס

¹⁰ כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

¹¹ אפרים כעוף יתעוףף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃

¹² כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם׃

¹³ אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו׃

¹⁴ תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים׃

¹⁵ כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהמ* סררים׃

¹⁶ הכה אפרים שרשם יבש פרי [כ= בלי]־ [ק= בל]־יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃ ס

¹⁷ ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃ ס