Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 44

Studie

   

1 ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃

2 ואת־גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

4 הם יצאו את־העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על־ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

6 וישגם וידבר אלהם את־הדברים האלה׃

7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

10 ויאמר גם־עתה כדבריכם כן־הוא אשר ימצא אתו יהיה־לי עבד ואתם תהיו נקים׃

11 וימהרו ויורדו איש את־אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על־חמרו וישבו העירה׃

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

15 ויאמר להם יוסף מה־המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי־נחש ינחש איש אשר כמני׃

16 ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃

17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה־לי עבד ואתם עלו לשלום אל־אביכם׃ ף

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

19 אדני שאל את־עבדיו לאמר היש־לכם אב או־אח׃

20 ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

21 ותאמר אל־עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

22 ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃

23 ותאמר אל־עבדיך אם־לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

24 ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃

25 ויאמר אבינו שבו שברו־לנו מעט־אכל׃

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם־יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי־לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה־לי אשתי׃

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד־הנה׃

29 ולקחתם גם־את־זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את־שיבתי ברעה שאלה׃

30 ועתה כבאי אל־עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

31 והיה כראותו כי־אין הנער ומת והורידו עבדיך את־שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

32 כי עבדך ערב את־הנער מעם אבי לאמר אם־לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל־הימים׃

33 ועתה ישב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃

34 כי־איך אעלה אל־אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את־אבי׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5761

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5761. 'And he said, Now also, according to Your words' means indeed so, as justice demands. This is clear from the explanations just above in 5758, 5759. As justice demands - that the one who does this must die - is meant by 'now also, according to Your words'; but then a less severe sentence follows.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5759

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5759. 'With whomever of your servants it is found, let him die' means that the one who does such a thing stands condemned. This is clear from the meaning of 'dying' as becoming damned, for spiritual death is nothing other than the state of damnation. The fact that those who lay claim to truth and good belonging to the Lord cannot be in heaven but are outside heaven is evident from what has been stated immediately above in 5758; and those who are outside heaven stand condemned. Such a law however is one of judgement based on truth. But when judgement is made on the basis of good as well as truth, those who do what is true and good, yet out of ignorance or simplicity attribute this to themselves, do not stand condemned. In the next life a method of vastation exists which is used to release them from this error. And quite apart from this [they do not stand condemned] because each person ought to do what is good and true seemingly of his own accord, while still believing that it comes from the Lord, see 2882, 2883, 2891. Acting in this way he casts aside that false notion as he matures and grows in intelligence and faith, until at length he acknowledges in his heart that his entire endeavour to do what is good and think what is true has had and continues to have its origin in the Lord. This also explains why the one sent by Joseph does indeed uphold the judgement, yet soon sets it aside. That is to say, he upholds but soon sets aside the judgement that the one with whom the cup was found should be put to death, for he says, implying a less severe sentence,

Now also, according to your words, so let it be: He with whom it is found will be my slave, and you will be blameless.

But the situation is different when people behave in the same way not out of ignorance or simplicity but because of tenets which they have reinforced with their beliefs and by their life. Yet even then, because they do what is good, the Lord in His mercy preserves with them some degree of ignorance and simplicity.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org