Bible

 

Bereshit 42

Studie

   

1 וירא יעקב כי יש־שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

2 ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות׃

3 וירדו אחי־יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

4 ואת־בנימין אחי יוסף לא־שלח יעקב את־אחיו כי אמר פן־יקראנו אסון׃

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי־היה הרעב בארץ כנען׃

6 ויוסף הוא* השליט על־הארץ הוא המשביר לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו־לו אפים ארצה׃

7 וירא יוסף את־אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר־אכל׃

8 ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו׃

9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את־ערות הארץ באתם׃

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃

11 כלנו בני איש־אחד נחנו כנים אנחנו לא־היו עבדיך מרגלים׃

12 ויאמר אלהם לא כי־ערות הארץ באתם לראות׃

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש־אחד בארץ כנען והנה הקטן את־אבינו היום והאחד איננו׃

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה׃

16 שלחו םכם אחד ויקח את־אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם־לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

17 ויאסף אתם אל־משמר שלשת ימים׃

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא׃

19 אם־כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

20 ואת־אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו־כן׃

21 ויאמרו איש אל־אחיו אבל אשמים אנחנו על־אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על־כן באה אלינו הצרה הזאת׃

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל־תחטאו בילד ולא שמעתם וגם־דמו הנה נדרש׃

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

25 ויצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל־שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

26 וישאו את־שברם על־חמריהם וילכו משם׃

27 ויפתח האחד את־שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את־כספו והנה־הוא בפי אמתחתו׃

28 ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו׃

29 ויבאו אל־יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל־הקרת אתם לאמר׃

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ׃

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

32 שנים־עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את־אבינו בארץ כנען׃

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו׃

34 והביאו את־אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את־אחיכם אתן לכם ואת־הארץ תסחרו׃

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה־איש צרור־כספו בשקו ויראו את־צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת־בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

37 ויאמר ראובן אל־אביו לאמר את־שני בני תמית אם־לא אביאנו אליך תנה אתו על־ידי ואני אשיבנו אליך׃

38 ויאמר לא־ירד בני עםכם כי־אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו־בה והורדתם את־שיבתי ביגון שאולה׃

   

Komentář

 

216 - Joseph Part 3 of 4: Joseph's Rough Talk

Napsal(a) Jonathan S. Rose

Title: Joseph Part 3: Joseph's Rough Talk

Topic: First Coming

Summary: Joseph totally plays the part of the harsh Egyptian ruler whe he sees his brothers after years apart from them. Yet he secretly weeps with love for them and works to reunite the family.

Use the reference links below to follow along in the Bible as you watch.

References:
Genesis 42:24; 43:23, 45

Přehrát video

Spirit and Life Bible Study broadcast from 3/18/2015. The complete series is available at: www.spiritandlifebiblestudy.com

Bible

 

Genesis 45

Studie

   

1 Then Joseph couldn't control himself before all those who stood before him, and he cried, "Cause everyone to go out from me!" No one else stood with him, while Joseph made himself known to his brothers.

2 He wept aloud. The Egyptians heard, and the house of Pharaoh heard.

3 Joseph said to his brothers, "I am Joseph! Does my father still live?" His brothers couldn't answer him; for they were terrified at his presence.

4 Joseph said to his brothers, "Come near to me, please." They came near. "He said, I am Joseph, your brother, whom you sold into Egypt.

5 Now don't be grieved, nor angry with yourselves, that you sold me here, for God sent me before you to preserve life.

6 For these two years the famine has been in the land, and there are yet five years, in which there will be neither plowing nor harvest.

7 God sent me before you to preserve for you a remnant in the earth, and to save you alive by a great deliverance.

8 So now it wasn't you who sent me here, but God, and he has made me a father to Pharaoh, lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.

9 Hurry, and go up to my father, and tell him, 'This is what your son Joseph says, "God has made me lord of all Egypt. Come down to me. Don't wait.

10 You shall dwell in the land of Goshen, and you will be near to me, you, your children, your children's children, your flocks, your herds, and all that you have.

11 There I will nourish you; for there are yet five years of famine; lest you come to poverty, you, and your household, and all that you have."'

12 Behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaks to you.

13 You shall tell my father of all my glory in Egypt, and of all that you have seen. You shall hurry and bring my father down here."

14 He fell on his brother Benjamin's neck, and wept, and Benjamin wept on his neck.

15 He kissed all his brothers, and wept on them. After that his brothers talked with him.

16 The report of it was heard in Pharaoh's house, saying, "Joseph's brothers have come." It pleased Pharaoh well, and his servants.

17 Pharaoh said to Joseph, "Tell your brothers, 'Do this. Load your animals, and go, travel to the land of Canaan.

18 Take your father and your households, and come to me, and I will give you the good of the land of Egypt, and you will eat the fat of the land.'

19 Now you are commanded: do this. Take wagons out of the land of Egypt for your little ones, and for your wives, and bring your father, and come.

20 Also, don't concern yourselves about your belongings, for the good of all of the land of Egypt is yours."

21 The sons of Israel did so. Joseph gave them wagons, according to the commandment of Pharaoh, and gave them provision for the way.

22 He gave each one of them changes of clothing, but to Benjamin he gave three hundred pieces of silver and five changes of clothing.

23 He sent the following to his father: ten donkeys loaded with the good things of Egypt, and ten female donkeys loaded with grain and bread and provision for his father by the way.

24 So he sent his brothers away, and they departed. He said to them, "See that you don't quarrel on the way."

25 They went up out of Egypt, and came into the land of Canaan, to Jacob their father.

26 They told him, saying, "Joseph is still alive, and he is ruler over all the land of Egypt." His heart fainted, for he didn't believe them.

27 They told him all the words of Joseph, which he had said to them. When he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob, their father, revived.

28 Israel said, "It is enough. Joseph my son is still alive. I will go and see him before I die."