¹ והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃

² ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

³ ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

⁴ והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃

⁵ ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

⁶ ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

⁷ הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃

⁸ ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃

⁹ ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

¹⁰ ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃

¹¹ ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃

¹² כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

¹³ ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃

¹⁴ הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃

¹⁵ ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃

¹⁶ ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

¹⁷ וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

¹⁸ ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃

¹⁹ ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

²⁰ ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

²¹ ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃

²² וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃

²³ ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

²⁴ כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃

²⁵ וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

²⁶ ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ ף

⁶⁹ Now Peter was sitting outside in the court, and a maid came to him, saying, "You were also with Jesus, the Galilean!"

⁷⁰ But he denied it before them all, saying, "I don't know what you are talking about."

⁷¹ When he had gone out onto the porch, someone else saw him, and said to those who were there, "This man also was with Jesus of Nazareth."

⁷² Again he denied it with an oath, "I don't know the man."

⁷³ After a little while those who stood by came and said to Peter, "Surely you are also one of them, for your speech makes you known."

⁷⁴ Then he began to curse and to swear, "I don't know the man!" Immediately the rooster crowed.

⁷⁵ Peter remembered the word which Jesus had said to him, "Before the rooster crows, you will deny me three times." He went out and wept bitterly.