Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 30

Studie

   

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃

2 ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃

4 ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה [כ= בגד] [ק= בא] [ק= גד] ותקרא את־שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב* מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃

24 ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃

26 תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי* מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל* אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃

38 ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃

41 והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4103

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4103. And Jacob arose. That this signifies the elevation of the good meant by “Jacob,” is evident from the signification of “arising,” as involving elevation (see n. 2401, 2785, 2912, 2927); and from the representation of Jacob, as being the good of the natural (often spoken of before), here, the good which is drawing nearer to the Divine, because it was to be separated from the mediate good, or “Laban” (n. 4073). By the elevation which is signified by “arising,” is meant a drawing nearer to the Divine. As regards man, he is said to be “elevated” when he draws nearer to heavenly things, and this because heaven is believed to be elevated, or on high; but this is so expressed from the appearance, for heaven and consequently the things of heaven (that is, heavenly and spiritual things) are not on high, but are within (see n. 450, 1735, 2148). And therefore man is in heaven as to his interiors when he is in spiritual love and faith.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2927

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2927. Abraham rose up, and bowed himself. That this signifies the Lord’s joy on account of the kind reception, is evident from the signification of “rising up,” as involving something of elevation (see n. 2401, 2785; for the mind is elevated by gladness and joy, and it is therefore here said that he “rose up”); also from the representation of Abraham, as being the Lord (as often shown above); and from the signification of “bowing himself,” as being to rejoice. Bowing is a movement of the body expressive both of humiliation and of joy; that here it is expressive of joy, and is on account of kind reception, is plain from what precedes and what follows.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org