Bible

 

Bereshit 30

Studie

   

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃

2 ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃

4 ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה [כ= בגד] [ק= בא] [ק= גד] ותקרא את־שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב* מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃

24 ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃

26 תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי* מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל* אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃

38 ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃

41 והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3949

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3949. 'And Jacob came from the field in the evening' means the good of truth in a state of good, yet also in obscurity such as envelops the natural. This is clear from the representation of 'Jacob' as the good of natural truth, dealt with in 3669, 3677, 3775, 3829; from the meaning of 'the field' as the Church as regards good, dealt with in 2971, and so as good itself; and from the meaning of 'evening' as obscurity, dealt with in 3056, 3833.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3677

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3677. 'The brother of Rebekah, Jacob and Esau's mother' means the relationship through the mother of the good of truth, represented by 'Jacob', with the truth of good, represented by 'Esau'. This is clear from the representation of 'Rebekah' as the Lord's Divine Rational as regards Divine Truth, often dealt with already, from the representation of 'Jacob' as the good of truth, or good which springs from truth in the natural, and from the representation of 'Esau' as the truth of good, or good from which truth springs in the natural, dealt with above in 3669. And seeing that all goods and truths which exist in the natural or external man are conceived and born from the rational or internal man, that is to say, from the good of the rational as the father, and from the truth of the rational as the mother, 3314, 3573, 3616, those words therefore mean a relationship through the mother of the good of truth, represented by 'Jacob', with the truth of good, represented by 'Esau'. This is exactly how they are related to one another.

[2] But to explain these things intelligibly is extremely difficult, the reason being that the most general features of this matter are not known at the present day, such as what spiritual good is and what the truth that goes with it is, and that there are countless genera of good and accompanying truth, and still more countless species, and also that there are degrees of them which are interconnected like those of blood relationships and relationships by marriage. While these very general features remain unknown a description of degrees and relationships would not be at all clear to anyone, especially at the present day when the learned have no wish to know those things. For these do not like to go beneath the surface of these matters and discuss the nature of them, only whether they exist or not. And as long as that is their state they have no wish at all to know anything about those countless kinds of good and truth.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.