¹ ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

² ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

³ ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

⁴ אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

⁵ ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃

⁶ והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

⁷ והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

⁸ ונתתי לך ולזרעכ* אחריך את ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

⁹ ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

¹⁰ זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃

¹¹ ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

¹² ובן־שמנת ימים ימול לכם כל־זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת־כסף מכל בן־נכר אשר לא מזרעך הוא׃

¹³ המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

¹⁴ וערל זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר׃ ס

¹⁵ ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃

¹⁶ וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

¹⁷ ויפל אברהם על־פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה־שנה יולד ואם־שרה הבת־תשעים שנה תלד׃

¹⁸ ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

¹⁹ ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

²⁰ ולישמעאל* שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

²¹ ואת־בריתי אקים את־יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

²² ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

²³ ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

²⁴ ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

²⁵ וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

²⁶ בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

²⁷ וכל־אנשי ביתו יליד בית ומקנת־כסף מאת בן־נכר נמלו אתו׃ ף

¹ Isaac called Jacob, blessed him, and commanded him, "You shall not take a wife of the daughters of Canaan.

² Arise, go to Paddan Aram, to the house of Bethuel your mother's father. Take a wife from there from the daughters of Laban, your mother's brother.

³ May God Almighty bless you, and make you fruitful, and multiply you, that you may be a company of peoples,

⁴ and give you the blessing of Abraham, to you, and to your seed with you, that you may inherit the land where you travel, which God gave to Abraham."

⁵ Isaac sent Jacob away. He went to Paddan Aram to Laban, son of Bethuel the Syrian, Rebekah's brother, Jacob's and Esau's mother.

⁶ Now Esau saw that Isaac had blessed Jacob and sent him away to Paddan Aram, to take him a wife from there, and that as he blessed him he gave him a command, saying, "You shall not take a wife of the daughters of Canaan,"

⁷ and that Jacob obeyed his father and his mother, and was gone to Paddan Aram.

⁸ Esau saw that the daughters of Canaan didn't please Isaac, his father.

⁹ Esau went to Ishmael, and took, besides the wives that he had, Mahalath the daughter of Ishmael, Abraham's son, the sister of Nebaioth, to be his wife.

¹⁰ Jacob went out from Beersheba, and went toward Haran.

¹¹ He came to a certain place, and stayed there all night, because the sun had set. He took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep.

¹² He dreamed. Behold, a stairway set upon the earth, and its top reached to heaven. Behold, the angels of God ascending and descending on it.

¹³ Behold, Yahweh stood above it, and said, "I am Yahweh, the God of Abraham your father, and the God of Isaac. The land whereon you lie, to you will I give it, and to your seed.

¹⁴ Your seed will be as the dust of the earth, and you will spread abroad to the west, and to the east, and to the north, and to the south. In you and in your seed will all the families of the earth be blessed.

¹⁵ Behold, I am with you, and will keep you, wherever you go, and will bring you again into this land. For I will not leave you, until I have done that which I have spoken of to you."

¹⁶ Jacob awakened out of his sleep, and he said, "Surely Yahweh is in this place, and I didn't know it."

¹⁷ He was afraid, and said, "How dreadful is this place! This is none other than God's house, and this is the gate of heaven."

¹⁸ Jacob rose up early in the morning, and took the stone that he had put under his head, and set it up for a pillar, and poured oil on its top.

¹⁹ He called the name of that place Bethel, but the name of the city was Luz at the first.

²⁰ Jacob vowed a vow, saying, "If God will be with me, and will keep me in this way that I go, and will give me bread to eat, and clothing to put on,

²¹ so that I come again to my father's house in peace, and Yahweh will be my God,

²² then this stone, which I have set up for a pillar, will be God's house. Of all that you will give me I will surely give the tenth to you."